ייתכן מאוד שבאחת הטיסות האחרונות שלכם כבר הייתם עדים מבלי דעת לאופן שבו ההתחממות הגלובלית השפיעה על המטוס שבו טסתם. הנה אתם עומדים על קצה המסלול, המנועים שואגים, והמטוס מתחיל לצבור מהירות אך משום מה מבושש להתרומם ורק כפשֹע מסוף המסלול הוא לבסוף מנתק מגע ועולה לאוויר. נשמע לכם מוכר? מתברר שבתא הטייס המראה כזו עלולה להסתיים באסון. כדי להבין את העניין אנו חייבים לכם הסבר קצר (מאוד) באווירודינמיקה. מטוסים זקוקים לעילוי כדי להתרומם לאוויר, והם משיגים אותו באמצעות הכנפיים שלהם, כמובן. מבלי להיכנס להסברים מסובכים, נספר לכם שמולקולות האוויר הזורמות מעל ומתחת לכנף, ובעיקר מהירותן והפרשי הלחץ ביניהן (בכל צד של הכנף) הן שמחוללות את הקסם הזה המאפשר לציפור הברזל הענקית והכבדה לקרוא תיגר על כוח המשיכה ולאפשר לנו לעוף כמו ציפורים. אלא שמולקולות האוויר מושפעות מאוד משינויי טמפרטורה. כמו כל חומר בטבע, גם מולקולות האוויר מצטופפות כשקר להן ומתרחקות זו מזו כשהטמפרטורה עולה. העניין הוא שככל שיהיו פחות מולקולות על שטח נתון, כך יקטן כוח העילוי של כנפי המטוס ויקשה עליו להתרומם. לפני כל טיסה הטייסים מבצעים חישובים מחישובים שונים המאפשרים להם לקבוע כמה עילוי נדרש כדי להרים את המטוס לאוויר בהתחשב בצפיפות האוויר, בכיוון הרוח וכמובן – במשקל המטוס. ככל שמשקל המטוס גדול יותר וצפיפות האוויר קטנה יותר, כך יידרש למטוס זמן רב יותר לצבור מהירות גדולה יותר וכפועל יוצא כמובן יותר דלק ומסלול ארוך יותר (עכשיו יקל עליכם להבין מדוע דיילות הקרקע מעקמות פרצוף כשהמזוודה שלכם שוקלת כפול מן המותר…). אם למטוסים יידרש יותר דלק כדי לטוס, הם ייאלצו לשאת משקל נמוך יותר (פחות נוסעים), ונמלי התעופה ייאלצו לשדרג את התשתיות שלהם ולהאריך את מסלולי ההמראה והנחיתה. מובן שלכל אלה תהיה השפעה מכרעת על מחירי הטיסות, דבר שעלול לגרום לענף לזעזוע גדול ולקריסתן של חברות תעופה רבות.

 

הנה המראנו. אתם באמת חושבים שעכשיו אפשר להתרווח במושב ולנשום לרווחה?

אחת התופעות הקשורות בהתחממות הגלובלית היא שינויים במהירותם ובכיוונם של זרמי הסילון. זרמי סילון הם זרמים חזקים באטמוספרה המניעים גושי אוויר ענקיים ממקום למקום. הגדול והחזק שבהם הוא זרם הסילון הצפוני המקיף את כדור הארץ מצפון לקו המשווה בגובה של כ-11 ק"מ מעל פני הקרקע – הגובה שבו טסות טיסות מסחריות. זרם הסילון נע במהירות ממוצעת של כ-75 קשר (130 קמ"ש בערך) ממערב למזרח, וכפי שאתם כבר ודאי מנחשים, מטוסים יכולים להיעזר בו כדי לקצר את משך הטיסה, ממש כפי שגולשים "רוכבים" על גלים. מטוסים שטסים ממערב למזרח יכולים לקצר משמעותית את משך הטיסה, אך טיסות בכיוון ההפוך מתארכות, מאחר שהמטוס נאלץ להילחם בזרם המנוגד לכיוון תנועתו. ההתחממות הגלובלית משפיעה כאמור גם על מהירותם של זרמי הסילון, ויש לכך כמובן השלכה על המטוסים, בעיקר על אלו הטסים ממזרח למערב. טיסות שיתארכו מאוד וייאלצו לשאת יותר דלק ופחות נוסעים יהיו חזון נפרץ אם מגמת ההתחממות תימשך.

עוד "הפתעה" לא נעימה שממתינה לנו בין העננים קשורה, ובכן, לעננים… בשל ההתחממות הגלובלית מזג האוויר הופך אלים יותר ופחות צפוי משנה לשנה, ותנאי מזג האוויר הקיצוניים האלה מסכנים לא פעם את המטוסים. סערות גדולות עם רוחות חזקות, ברקים, ברד וקרח אינן אהובות על הטייסים, ובצדק. מזג אוויר קיצוני לא רק הופך טיסות לקופצניות ומטלטלות אלא גם עלול לסכן את יושבי המטוס. הוסיפו על כל אלו את העובדה שרבים משדות התעופה נמצאים באזורים נמוכים המועדים יותר להצפות וקיבלתם מתכון לצרות.

ההתחממות הגלובלית, אם כן, מאיימת על ענף התעופה האזרחי והמסחרי. טיסות ארוכות יותר, קופצניות יותר, מסוכנות יותר ויקרות יותר יהפכו את החופשות ונסיעות העסקים שלנו לאטרקטיביות הרבה פחות, ונדמה שאפילו הדיוטי-פרי לא יצליח להמתיק את הגלולה.