יוצאים לרחובות ומרגישים שצפוף לכם? נראה שהצפיפות רק תלך ותגדל. על פי התחזיות
אוכלוסיית כדור הארץ צפויה לגדול באופן משמעותי ולמנות 9.7 מיליארד בני אדם עד שנת 2050. כיום יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם מתגוררת באזורים עירוניים, וההערכה היא כי צפיפות הערים רק תחמיר, וכי עד שנת 2050 יתגוררו כשני שלישים מאוכלוסיית העולם בערים.
העיר הצפופה ביותר בעולם על
פי נתוני האו"ם היא דאקה, בירת בנגלדש, שהצפיפות הממוצעת בה היא כמעט בלתי נתפסת: 44,500 בני אדם לקמ"ר. 6 מתוך 10 הערים הצפופות בעולם הן באסיה, 3 באפריקה ואחת בדרום אמריקה, ובמקומות הראשונים במידת הצפיפות אפשר למצוא את מומבאי שבהודו, מדלין שבקולומביה ומנילה בירת הפילפינים.
לצפיפות הערים מיוחסות לא מעט השלכות שליליות ובהן התגברות העוני לצד הידלדלות במשאבים הסביבתיים ובאיכותם, עלייה בזיהום האוויר, ירידה באיכות ובזמינות המים, עלייה בריכוזי האשפה וצריכה גדולה של אנרגיה. אחד המראות המוכרים בלא מעט ערים גדולות הוא שיכוני עוני גדולים וצפופים שמתגוררים בהם אלפי בני אדם בתנאים לא תנאים. אחד מהם הוא שיכון העוני קיברה בניירובי שבקניה, שבו כמעט אין חשמל, ומרבית תושביו מתגוררים בצריפים מבוץ, מבטון או מפח. המים מזוהמים וחושפים את התושבים למחלות כמו טיפוס וכולרה, שיעורי הפשיעה גואים והרעב והעוני מחפירים.
הצפיפות הגוברת בערים הגדולות מצריכה חשיבה על פתרונות דיור יצירתיים. בערים היקרות והצפופות נבנות עוד ועוד דירות קטנות, ובניו יורק, למשל,
נבנים פרויקטים של מיקרו-דירות – בניינים המכילים דירות בשטח של 37 מ"ר. פרויקטים כאלה היו יכולים לפתור לא מעט בעיות בתל אביב הצפופה על
מצוקת הדיור שבה.
עוד מיזם דיור שזכה ללא מעט ביקורות צוננות הוא מיזם ניסיוני מהונג קונג של דירות זעירות עשויות צינורות בטון בשטח קטנטן של לא יותר מ- 9.29 מ"ר לאדם. המצדדים במיזמי המיקרו-דירות מעידים על ההכרח בצמצום מרחב המחיה האישי כאמצעי להגנה על המרחב הציבורי. עם זאת אין גם מנוס מהתקוממות מול חוסר השוויון בחלוקת משאבי הקרקע העולמיים בין מיליוני בני אדם שידם אינה משגת לבין עשירי הערים, המתרווחים בדירות גדולות במרכזי הערים.
כמובן לא בכל עיר קיימים פערים אדירים כל כך בין עשירים לעניים, ולחיים בערים יש גם השלכות חיוביות.
החיים בעיר מאפשרים יצירת קשר קהילתי בין בני אדם וחלוקת משאבים יעילה יותר במתן שירותים של אספקת חשמל, מים ותחבורה לצד גישה נוחה יותר למוסדות חינוך ולאזורי מסחר. עם זאת כל אלו מצריכים התנהלות ותכנון שלטוניים יעילים הכוללים קידום יצירת מקומות עבודה, עידוד שימוש בתחבורה ציבורית ואמצעי תחבורה אלטרנטיביים מזהמים פחות, נטיעת עצים וצמחייה.