כולנו יודעים שהמין האנושי מכלה בקצב מסחרר את המשאבים הטבעיים על פני כדור הארץ. על פי התחזיות כבר בשנת 2051 יאזל מלאי הנפט, ב-2061 ייגמרו עתודות הגז, ובשנת 2090 ייגמר הפחם. אמנם את האיש הקטן מהרחוב זה לא ממש מטריד, ורוב אוכלוסיית העולם, בעיקר זה המערבי, חוגגת כאילו אין מחר וממלאת עוד מיכל דלק בג'יפ.
המדענים והחוקרים כמובן אינם שותפים לעצימת העין הזאת ושוברים את הראש בניסיון למצוא מקורות אנרגיה חלופיים, ובעיקר מתחדשים. אחת התגליות שמעוררות עניין רב היא חיידקים שיודעים לפרק תרכובות אורגניות ולייצר מהן סוג של דלק. החיידקים התגלו לראשונה כבר לפני 30 שנה באגם ציריך שבשווייץ והתברר כי הם מסוגלים לייצר באמצעות ריאקציה כימית חומר בשם טולואן (Toluene). חומר זה הוא אחד המרכיבים בבנזין, ואפשר למצוא אותו גם בחומרי תעשייה שונים כמו דבק מגע, טינר, גומי ובטון. לחוקרים היה ברור שאם חיידק יכול לייצר חומר כזה, אולי יהיה אפשר להיעזר בו כמקור לייצור חומרים שיהפכו בסופו של דבר לדלק. אלא שבמשך 30 שנה אף אחד לא הצליח להבין כיצד החיידקים האלה עושים זאת. רק לאחרונה פיצח צוות של חוקרים את התהליך והבין את המנגנון של האנזימים המשמשים לביצוע הסינתזה. מסקנות המחקר הן כמובן עוד נדבך בדרך למציאת פתרונות לחומרי דלק ואנרגיה מתחדשת שיאפשרו לנו להמשיך להתקיים כאן גם אחרי היום שבו יתרוקנו בארות הנפט, כיסי הגז ומכרות הפחם.