טיפוס הרים מקצועי היה עד לא מזמן נחלתם של מעטים, אך בחלוף השנים יותר ויותר אנשים מתעניינים בספורט האתגרי (והתובעני) הזה. קחו למשל את הר האוורסט. פסגת ההר שמחזיקה בתואר הפסגה הגבוהה ביותר בתבל (מעל פני הים) מושכת אליה מדי שנה כ-800 מטפסים החולמים לכבוש את ההר ולהעפיל לפסגתו. אמנם מדובר באתגר שלא כל אחד יכול להגשים (עד היום טיפסו יותר מ-4,000 איש על ההר מאז נכבש לראשונה בידי סר אדמונד הילרי וטנזינג נורגיי) שכן ההכנות הגופניות והלוגיסטיות המסובכות, כמו גם העלות הגבוהה ומספר היתרי הטיפוס המדודים אינם מאפשרים לכל אחד לומר שהיה על פסגת העולם. ובכל זאת מדובר בלא מעט אנשים שמבלים כמה שבועות על ההר.
וכאן אנחנו מגיעים לשאלה המתבקשת… מה עושים עם כל האשפה שמצטברת על ההר כתוצאה מההרפתקאות הללו? מתברר שלא הרבה. ואכן האוורסט הפך במרוצת השנים לסוג של מזבלה. הגובה האדיר ותנאי מזג אוויר הפכפכים וקשים הופכים את הגישה לאזורים הגבוהים של ההר לקשה ביותר עד בלתי אפשרית. בגבהים האלה בני אדם אינם מסוגלים לבצע עבודות יזומות ומתרכזים בעיקר במאמץ העצום הכרוך בהעפלה לפסגה. ומילא זבל, הידעתם שעל ההר עדיין פזורות כמה עשרות גופות של מטפסים שגורלם לא שפר עליהם? ומדוע לא מורידים אותן? שוב, מפני שמדובר במבצע לוגיסטי מסובך עד בלתי אפשרי שיסכן רבים אחרים.
וכך הר האוורסט צובר עוד ועוד כמויות אשפה שאין מי שיפנה אותן. בשנת 2008 התקיים בהר מבצע ניקיון חלקי שבמסגרתו אספה משלחת מיוחדת כ-15 טונות אשפה, 600 ק"ג של צואת בני אדם ושש גופות, אך עדיין מדובר בניקיון חלקי בלבד. על פי ההערכות מצטברות על ההר מדי שנה כ-132 טונות של זבל. כדי לצמצם את ממדי התופעה גובה ממשלת נפאל מכל קבוצת מטפסים 4,000 דולר כמקדמה. הציוד של המטפסים נשקל, וכשהם חוזרים הוא נשקל שנית, ועל כל קילוגרם שירד מתוצאת השקילה הראשונה (שמשמעו שמשהו נשאר על ההר) ישלם כל מטפס 100 דולר שיקוזזו מן המקדמה. עם זאת לא ברור עד כמה יעילה שיטת הענישה הזו, שהרי רוב המטפסים מוציאים בין 20,000 ל-100,000 דולר רק כדי להגיע להר ולטפס עליו… ניסיון אחר שלא ממש הוכיח את עצמו היה התניית קבלת אישור לטיפוס על ההר בכך שכל מטפס יחזיר איתו 8 ק"ג של זבל, אך לא מעט אנשים העדיפו לשלם קנסות מאשר לסכן את עצמם בסחיבת קילוגרמים עודפים שעלולים לסכן אותם. ומה יהיה על האוורסט? אם אי פעם תגיעו לשם, סביר להניח כי עדיין תיתקלו בערמות אשפה, אך אנו תקווה שהגורמים האמונים על השמירה על ההר ימצאו את הפתרון הראוי שיאפשר לכבוש את פסגת העולם מבלי לגרום לה להיראות כמו מזבלה.