חיות עצומות ומרהיבות בעלות עור אפרפר מקומט, חדק מתפתל ואוזניים מתנפנפות החיות בקבוצות, גומאות מרחקים בהליכה, משתכשכות בשלוליות ומתיזות מים לכל עבר. אלו הם כמובן הפילים, בעלי החיים הגדולים ביותר שחיים בתקופתנו על פני האדמה. לאורך השנים נחשפו מיומנויותיהם ויכולותיהם המופלאות של היונקים העצומים החיים בקבוצות וניחנו ביכולות מורכבות של תקשורת, חמלה, שיתוף פעולה, זיכרון וחשיבה.

הפילים מחולקים לשני מינים: הפיל האפריקאי הגדול והפיל האסייתי הנמוך והקטן יותר. הפילים האפריקאיים חיים בסוואנות וביערות הגשם של מערב ומרכז אפריקה, ואילו הפילים האסייתיים מרוכזים בעיקר בהודו, בסרילנקה, בסין ובחלקים נרחבים בדרום-מזרח אסיה. הפילים האסייתיים הם חלק בלתי נפרד מתרבויות שונות באסיה, ושם נפוץ השימוש בהם באירועים דתיים ולצורכי תחבורה. בטבע חיים הפילים בקבוצות משפחתיות בעלות היררכיה ומעמדות. לכל פיל ופילה יש תכונות ייחודיות, וקשרי החברות ביניהם הם משמעותיים ומהווים מפתח להישרדות.

הפילים נחשבים לאינטליגנטיים במיוחד והם אפילו מצליחים לזהות את עצמם במראה, לשלב צבעים וליצור אומנות, ונמצאו אצלם עדויות להבנה שפתית תחבירית. מחקרים שהתמקדו בחקר המוח והקוגניציה של היונקים היבשתיים העצומים חשפו שמוחם, הנחשב לגדול ביותר בקרב חיות היבשה, דומה מאוד למוחו של יונק אחר – האדם. במוחם העצום יש אזורים שונים האחראיים למיומנויות שונות, כמו למשל עיבוד רגשות, פתרון בעיות וחשיבה כמותית.

מחקרים ותצפיות רבים חושפים כי לפילים יש רגשות וכי הם מקיימים ביניהם קשרים חברתיים מפותחים. הם לא רק מזהים את בני המשפחה והקבוצה שלהם, אלא גם חוגגים לידה של צאצא חדש ומסייעים זה לזה במצבים קשים כמו לידה, מחלה או מוות. כאשר פילה כורעת ללדת היא נתמכת על ידי חברותיה הפילות שעוזרות לפילון להגיע לקרקע ולאחר מכן מנקות אותו ודואגות לו. אם האם מתה בלידה, הפילון מאומץ על ידי פילה אחרת שהיא בדרך כלל קרובת משפחה. הפילים מטפלים בפילים חולים, מביאים להם מזון ומניחים בוץ על פצעיהם. כאשר אחד הפילים בעדר מת, שאר הפילים מכסים אותו בעפר ובענפים, נראים כמתאבלים, נשארים בקרבתו במשך כמה ימים ולא מאפשרים לאוכלי נבלות להתקרב אליו.

במסגרת ניסוי שבו נבדקו מיומנויות שיתוף הפעולה בין פילים, השתתפו שני פילים במשימה להשגת בננות טעימות. מעבר לגדר הוצב במרחק מה מהם שולחן שבשתי פינותיו הונחו בננות. כדי לקרב את השולחן אליהם היה עליהם להחזיק בשני קצות החבל שמחובר לשולחן ולמשוך אותם בעת ובעונה אחת, אחרת החבל יברח. כך שיתפו הפילים פעולה, משכו אליהם את השולחן וזללו את הבננות המתוקות. בשלב הבא שחררו את אחד הפילים לפני הפיל האחר. הפיל הראשון שהגיע היה לא רק חכם מספיק לחכות לחברו אלא גם מתוחכם וערמומי – הוא דרך על החבל מבלי למשוך אותו, ובכך הותיר את כל העבודה הקשה לחברו.

זיכרונם המפותח של הפילים, שנשען על מידע ממגוון ערוצי חישה, מאפשר להם לא רק ללמוד את סביבתם אלא גם לשמור על קשרי חברות ולהגן על עצמם. כך, למשל, פילים מאפריקה למדו לזהות את בני שבט המסאי האפריקאי הידוע בציד פילים, על פי צבע גלימתם האדומה, ואותתו על סכנה כשראו אותם. תיעוד אחר חשף כי בשנת 1999 הובאה ג'ני, פילה אסייתית, לבית מחסה לפילים. עם הגיעה לבית המחסה קיבלה את פניה בהתרגשות שירלי, אחת הפילות שגרו בו. שתי הפילות קיבלו זו את זו בתרועות, בדקו זו את זו, וכל פילה נגעה בעדינות בחדקה בצלקות שנחרצו בגופה של חברתה. לאחר בדיקה התגלה לצוות בית המחסה כי שתי הפילות היו יחד בקרקס לתקופה קצרה כ-23 שנים לפני המפגש המחודש והמרגש.

כיום ידוע שפילים מתקשרים ביניהם לא רק באמצעים קוליים ובתנועות גוף הממוענים לפילים שבקרבתם, אלא גם באמצעות גלי קול בתדר נמוך שיוצרים תנודות באוויר ובקרקע ומועברים על פני מרחקים גדולים. כך מעבירים הפילים מידע זה לזה למרחקים ארוכים שיכולים לכסות עד כ-300 קילומטרים רבועים ולהזהיר פילים אחרים מפני סכנות. בנוסף לכך משתמשות הפילות באמצעי התקשורת הזה למציאת פרטנרים לזוגיות – נקבת הפיל, המבייצת רק כמה ימים ספורים אחת לשלוש-ארבע שנים, מאותתת בתקשורת בתדרים נמוכים וממרחק לבני זוג פוטנציאלים לבוא ולהתקרב אליה.

לאורך השנים ניצודים הפילים האפריקאיים לצורך שימוש בחטים המפוארים להפקת שנהב, אך האיום הגדול ביותר המרחף מעל הפילים האסייתיים הוא הרס בתי הגידול הטבעיים שלהם. מדוח שפורסם בשנת 2014 על ידי ארגון "מרשם האוכלוסין של הפילים" (Great Elephant Census) המודד את אוכלוסיית הפילים באפריקה, דווח כי בשנים 2014-2007 צנחה אוכלוסיית פילי הסוואנה האפריקאיים בכ-30%. בחודשים האחרונים פורסם כי איום הציד החל לרחף גם מעל ראשם של הפילים האסייתיים, וזאת לאחר שהתגלו גופות פילים שניצודו בשל עורם המשמש לייצור תרופות מבוקשות בסין. גם כיום מצויים היונקים הנבונים בסכנה מתמדת שמציבים להם לא אחרים מאשר בני האדם. נקווה כי בעתיד יצליחו הארגונים השונים להציל אותם וליצור עתיד בטוח עבור אחת החיות העצומות, הנבונות והרגישות ביותר שחיות על פני היבשה.