הימים המתקצרים, והציפורים החולפות בשמי הארץ כבר מסמנות את בוא הסתיו. אלא שלא רק ציפורים נודדות בעונה זו של השנה, אלא גם פרפרים. בדומה לציפורים, גם הפרפרים הנודדים מתכוננים לחורף ויוצאים בסתיו למסע אל עבר ארצות שבהן יוכלו ליהנות ממנוחה תחת קרני השמש המחממות ומשפע מזון. עם זאת, בניגוד לציפורים הנודדות תוחלת החיים הקצרה של הפרפרים מביאה לכך שהפרפר שיסיים את מסלול הנדידה יהיה הנכד, הנין או אפילו בן הנין של הפרפר שהתחיל אותו. לכן, בעוד הציפורים יכולות ללמוד את מסלול הנדידה ולשחזר אותו מדי שנה, הפרפרים נעזרים במנגנון ניווט פנימי מופלא וייחודי המאפשר להם לשמור על כיוון התעופה ולנדוד בנתיבי הנדידה של אבות אבותיהם שאותם מעולם לא הכירו.

ברחבי העולם יש מינים רבים של פרפרים נודדים, והמוכרים שבהם הם ללא ספק פרפרי הדנאית המלכותית (פרפרי המונרך) הגדולים והיפים, המפורסמים בעיקר בזכות פרפרי המונרך של צפון אמריקה הגומאים במסלול נדידתם מצפון אמריקה למקסיקו ובחזרה מרחקים עצומים של יותר מ-3,000 ק"מ בכל עונת נדידה. צבעם של פרפרי הדנאית המלכותית הוא כתום-אדמדם עם דוגמה שחורה הדומה למבנה ורידים, ורוחבם הוא כ-10 סנטימטרים. תוחלת החיים של פרפרי הדנאית המלכותית היא כ-8-6 חודשים, ועם הגעתם למקום מושבם החורפי במקסיקו הם מתקבצים בהמוניהם בקבוצות עצומות ויפהפיות לאחר שגמאו מרחקים בתעופה מעל יערות, הרים, נהרות ומדבר. בשנים אחרונות מדווח על הידלדלות משמעותית באוכלוסיית פרפרי הדנאית המלכותית המיוחסת לאירועי מזג אוויר קיצוניים, לבירוא יערות במקסיקו שבהם הם נוהגים להתיישב ולהתרבות ולהידלדלות הפרחים שעליהם הם מטילים את ביציהם (גם תוך כדי נדידה). בשנים האחרונות נעשים מאמצים בינלאומיים להגן על הפרפרים הללו ולמנוע את הרס בתי הגידול שלהם.

בישראל חיים קרובי משפחה כתומים-שחורים של פרפרי הדנאית המלכותית, הנקראים פרפרי הדנאית ההדורה. פרפרי הדנאית ההדורה נודדים גם הם בסתיו אלפי קילומטרים דרומה לכיוון אפריקה. באביב רבים מהם מגיעים לצפון הארץ, ואפשר לצפות בהם בגן הבוטני שהקימה קק"ל באגמון החולה, שם הם ניזונים מצופם של פרחי החנק המחודד, הליפיה הזוחלת והשנית הגדולה. תוחלת החיים של פרפרי הדנאית ההדורה היא כ-11 חודשים, והם מסוגלים לעופף במהירות מרשימה של כ-25 קמ"ש. מלבד הדנאית ההדורה אפשר למצוא בארץ מינים נוספים של פרפרים נודדים. אחד הנפוצים שבהם הוא נימפית החורשף, פרפר גדול בעל מוטת כנפיים של כ-6 סנטימטרים בצבעי חום, שחור עם כתמים בולטים בצבעי כתום ונקודות שחורות ולבנות, המטיל את ביציו על מיני קוצים וסרפדים, ונודד לישראל בלהקות ממצרים ומסודן ובחזרה כדי למצוא מקורות מזון חדשים.

בשנים האחרונות החל להתבהר מידע על מנגנון הניווט המופלא של הפרפרים. ממחקרים שנערכו בתחום עולה כי הפרפרים נעזרים ככל הנראה במעין "מצפן שמש" המצוי במוחם, ובאמצעותו הם מודדים את הזווית של השמש. ממחקר שנערך בפרפרי הדנאית המלכותית התגלה מנגנון נוסף שהוא מעין שעון ביולוגי המבוסס על חלבונים הרגישים לאור וממוקם במחושים. השעון הזה מאפשר לפרפרים לשמור על כיוון התעופה למרות השינויים המחזוריים בזווית של השמש. בנוסף לכך משערים החוקרים כי יכולת הניווט של הפרפרים עוברת בתורשה באמצעות חומר גנטי הטבוע בכל פרפר. ועדיין בתחום הזה רב הנסתר על הגלוי, ונראה שהחוקרים ימשיכו לתהות כיצד מצליחים הפרפרים לנדוד למקומות קבועים ו"לזכור" מקומות שבהם הם עצמם לא ביקרו מעולם.