ב"אקולוגיה וסביבה", גיליון 3 2011, כתב אלון אנגרט על "ההתחממות הגלובלית – העובדות המדעיות במבט היסטורי", ותיאר היטב את תהליך התפתחות ההבנה המדעית בנושאי הגורמים המשפיעים על אקלים כדור הארץ, השפעת גזי החממה וכו'. בין השאר הזכיר הכותב כי מדינות העולם הסכימו, הצהרתית לפחות, לקבוע יעד מקסימלי להתחממות בגובה 2 מעלות (ביחס לתקופה של לפני המהפכה התעשייתית), וכלשונו, היעד נקבע "באופן שרירותי משהו".

ברור כי המספר 2 מעלות הוא סמל, טוב כמו 1.9 מעלות, 2.435 או כל מספר קרוב אחר, ועם זאת, לקביעת יעד מקסימלי חשיבות רבה, כפי שבכוונתי לדון בקצרה כאן.

למעשה, היעד של 2 מעלות עלול להישמע תמים, ולעתים הוא מטשטש את הסכנה הגדולה בהתחממות הגלובלית. לציבור שרגיל לפערים גדולים יותר בין טמפרטורות היום והלילה, הקיץ והחורף, מדינות קרות וחמות, נדמה שהפער זניח, בטל ברעש, בר הסתגלות. ברם, בהתעלמות מהיעד יש סכנות רבות, ועיקרן חשש לסחרור אקלימי. יתרה מזאת, גם התחממות קבועה ב-2 מעלות לאורך זמן משמעותה התעמתות גלובלית חסרת תקדים בין עוצמות הטבע והאנושות.

כדור הארץ נמצא בחוסר איזון אנרגטי – הוא קולט יותר אנרגיה משהוא פולט, ולכן הוא מתחמם. כדי לחזור לאיזון אנרגטי, רמת חלקיקי דו-תחמוצת הפחמן צריכה לרדת לטווח ה-350 חלקיקים למיליון, לעומת כ-390 כיום. אולם גם התרחישים האופטימיים צופים עלייה נוספת ברמת החלקיקים, עד לטווח ה-450; העולם לא ייגמל מהתמכרותו לאנרגיה מבוססת דלקים פוסיליים ברגע. היעד של 2 מעלות מתייחס אפוא לעלייה "המותרת" עד שנחזור לרמה של כ-350 חלקיקים למיליון. בשלב הבא נצטרך לרדת ברמת גזי החממה כדי לקרר את כדור הארץ בחזרה.

ומה יקרה אם לא? נתחיל במקרה הקשה – סחרור אקלימי. ההתחממות הגלובלית מוזנת על ידי העלייה חסרת התקדים בגזי החממה; זה לא שכדור הארץ לא חווה רמות כאלה של גזי חממה בעבר, אלא שהפעם תהליך השינוי הוא מהיר ונובע מאילוץ שהוא מעשה ידי אדם. אי-הוודאות בנוגע לתגובת מערכות שונות היא רבה, והחשש הוא ממעבר לנקודת אל-חזור וכניסה לסחרור אקלימי. בפרט, הפשרת ערבות הקרח במדינות הצפון משחררת לאטמוספרה גזי חממה במידה מסוכנת, שמאיצה את ההתחממות, שמאיצה את ההפשרה, וחוזר חלילה. כך למשל, נשמעו הערכות כי התחום העליון בהערכת פאנל המומחים של האו"ם להתחממות במאה ה-21 יעמוד על 10 (!) מעלות.

גם אם לא ניכנס לסחרור אקלימי (בתקווה שאנחנו עדיין לא שם…), עולם חם ב-2 מעלות בממוצע – משמעותו, בין השאר, עולם שבו פני הים גבוהים במטרים רבים, בצורה המסכנת ערי חוף רבות. מתי זה יקרה – אין לדעת, ורוב המודלים צופים שמי הים יעלו במאה ה-21 במטר אחד לכל היותר. ברם, במאה הבאה הסיפור כבר יהיה אחר לגמרי. מכאן החשיבות לעצור את ההתחממות, ואף להחזיר את הגלגל אחורה ולקרר את כדור הארץ בחזרה.

אלפי שנים נדרשו לאוכלוסיית כדור הארץ כדי להגיע למיליארד הראשון. במאה השנים האחרונות גדלנו פי שבעה, והתחזיות הנוכחיות מדברות על התייצבות גודל האוכלוסייה על 9–10 מיליארד תוך עשרות שנים. בהתאם, הלחץ שאנחנו מפעילים על משאבי כדור הארץ והשפעתנו על הסביבה הם חסרי תקדים. האתגר שלנו צריך להיות, לדעתי, לתת לכל בן אנוש סביבה לחיים בריאים ויצירתיים, תוך שמירה על משאבי הסביבה לדורות הבאים. כבר היום אנו כאנושות מתקשים במשימה, ובעולם חם ב-2 מעלות זה יהיה קשה פי כמה. בעולם בסחרור אקלימי זה יהיה בלתי אפשרי.

פורסם לראשונה בבלוג קוד ירוק