הוויכוח הניטש בין מדענים אם העולם אכן מתחמם בגלל הפעילות האנושית היא שאלה שאינה רלוונטית, לטעמי. ברור שאנו חווים כיום "אי-סדר אקלימי", שיטפונות, הצפות, בצורות, הוריקנים, התפשטות מחלות כמו מלריה ועוד. לתופעות אלה יש תג מחיר גבוה. נתון נוסף שקשה להתווכח עמו הוא שחלק ניכר מעתודות הנפט (ושוב, אין זה רלוונטי אם העתודות הן ל-50 או ל-150 שנה) נמצא בידי מדינות אסלאמיות קיצוניות, ולכן מההיבט של ביטחון לאומי רצוי מאוד שהעולם המערבי יפחית את התלות במקור אנרגיה זה.
במאמרו ב"ניו יורק טיימס" בתחילת נובמבר 2008, קרא אל גור להציב יעדים שאפתניים ולהפיק את מלוא האנרגיה החשמלית של ארה"ב מאנרגיה מתחדשת בתוך עשור. בין השאר קרא גור למענקים פדרליים לעידוד הקמת מערכות מבוססות אנרגיה מתחדשת. גור טוען שעל הממשל האמריקני להשקיע 400 מיליארד דולר להקמת רשת חשמל שיכולה להיות מוזנת מאנרגיות מתחדשות, וכן הוא מציע להציל את תעשיית הרכב האמריקנית על ידי הסטת הייצור למכוניות חשמליות שניתנות לטעינה מהרשת. נוסף על כך הוא אומר שיש להקים מערכת תמרוץ להחלפת מערכות אנרגיה ישנות ובלתי יעילות, ומדגיש שיש לתמחר נכון את פליטות הפחמן וכך להפנים את העלויות החיצוניות הכרוכות בפליטת גזי חממה.
גור, שסחף את העולם ויצר מודעות לנושא שינויי האקלים באמצעות סרטו "אמת מטרידה", ומנגד השליט האירני הקיצוני והבלתי צפוי אחמדינג'ד, מהווים את הכוח החשוב והרלוונטי בתחום זה, והם שמעוררים את המודעות לצורך בחיסכון באנרגיה, תוך פיתוח ויישום טכנולוגיות לאנרגיה מתחדשת. כלומר, האיומים הממשיים והנזקים הצפויים משינויי האקלים, כמו גם התלות בנפט שמקורו במדינות פונדמנטליסטיות, הם שיפעלו יחדיו על מנת לקדם יישום אנרגיות מתחדשות, פיתוח טכנולוגיות חדישות לאגירה (סוללות), רכבים פחות מזהמים (היברידיים וחשמליים), יישום טכנולוגיות לחיסכון ולשימור אנרגיה ואת הצורך לחסוך באנרגיה.
רק באמצעות מדיניות נחושה המשלבת רגולציה, כלים כלכליים וחינוך, יהיה אפשר להפחית את פליטות גזי החממה ואת העול הכלכלי הנגזר מהן.

ד"ר אופירה אילון היא חוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן בטכניון, ומרכזת במסגרתו את תחום איכות הסביבה ואת פורום האנרגיה. כמו כן, היא משמשת כמרצה בכירה בחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה