הרופאים של מחר לא לומדים כמעט כלל על זיהומים סביבתיים ועל הקשר שלהם לבריאות הציבור – זוהי המסקנה העיקרית העולה מתחקיר שערכה "הקואליציה לבריאות הציבור", עמותה הפועלת להפחתת התחלואה מזיהום סביבתי. הקואליציה הוקמה בשנת 2001 על ידי 17 ארגונים סביבתיים מתוך צורך בגוף מקצועי שיעסוק בקשר בין סביבה ובריאות ויפעל למען בריאות הציבור, ובשנת 2005 הפכה לעמותה עצמאית.
הנתון מדאיג במיוחד, מאחר שעל פי נתוני רשויות הבריאות בארץ ובעולם, כשליש מהתחלואה העולמית נגרמת מגורמים סביבתיים – זיהום, חומרי הדברה, קרינה ועוד. מדובר בגורם המעורר מחלות קשות דוגמת סוגי סרטן שונים, מחלות נשימה, לב-ריאה ואף מומים מולדים. בעמותה מצאו כי הרוב המכריע של הסטודנטים לא עוברים הכשרה או קורסים בנושאי סביבה כלל, בכל שנות הלימודים הארוכות שלהם, אם כי קרן אור נצפתה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בצפת, שבה מלמדים קורס ייעודי בנושאי בריאות וסביבה. עם זאת, מדובר בקורס בחירה בלבד.
לדברי מנהלי העמותה, ההשלכות ברורות, ומן הסתם הן יובילו לנתק בין הבריאות לנושאים הסביבתיים. כך אולי יֵדעו הרופאים לטפל בסימפטומים של הבעיה ואולי גם לתת תרופות שינטרלו אותה (ובדרך כלל גם יזיקו לגוף מכיוונים אחרים), אך לא ידעו לרדת לשורש הבעיה, ולקשור בין המחלה לבין המקורות הסביבתיים שגרמו לה. כך יימנע מאתנו ידע על הטיפול המונע המקדים, ומהרשויות המוסמכות יימנע מידע רפואי על אודות נזקי הזיהום הסביבתי.
גם בעולם הגדול יש מה לשפר. רוב הפקולטות שנבדקו במסגרת התחקיר, מבין עשר המובילות בארה"ב ובאירופה, לא מציעות קורסים בנושאי בריאות וסביבה. בסך הכל ארבע פקולטות מבין 20 המובילות מציעות קורסי בחירה כאלה.
נושא הזיהום הסביבתי ידוע ומוכר. ב-2009 פורסם דו"ח של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, ובו נחשף כי בבדיקות מקיפות שנערכו בכמה בתי ספר במחוז חיפה נמצאו חריגות של פי שישה עד עשרה מערכי ייחוס של חומרים מסרטנים ודאיים. באופן כללי ידוע כי זיהום סביבתי (באוויר, במים ובקרקע) מהווה את אחת הבעיות המרכזיות של המאה ה-21. זיהום סביבתי נוצר כתוצאה מפיתוח טכנולוגיות תעשייתיות וחקלאיות, מגידול אוכלוסיית האדם והתפתחותן של ערים גדולות צפופות אוכלוסין.
בעולם שבו התחלואה הנוצרת כתוצאה מזיהומים סביבתיים הולכת ונעשית נפוצה, קריאתם של אנשי העמותה לשילוב הנושא בתכניות הלימודים של רופאי המחר ממשיכה להדהד. סביר להניח שהיא אכן תתקבל מתישהו בעתיד. השאלה היא מתי.
לקריאת תקציר המחקר (באנגלית)