פרופ' קולין פרייס, ראש החוג לגאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב ומומחה למדעי אטמוספרה ואקלים, מבהיר: הטמפרטורות הנצפות כיום ושנצפו במהלך העשורים האחרונים הן הגבוהות ביותר שנרשמו באלף השנים האחרונות, אם לא יותר. יתרה מזאת, גזי החממה הידועים בספיגת החום הנפלט מהארץ נמצאים כיום בריכוז הגבוה ביותר ב-600 אלף השנים האחרונות, וסביר להניח שאף יותר מזה. אם אתם לא בוטחים בנתונים האלה – פשוט הסתכלו החוצה: 95% מכל קרחוני ההרים ברחבי העולם נמסים ומצטמצמים. משטח הקרח הגדול של גרינלנד מאבד משטחו, וקרחוני הקיץ של הים הארקטי ממשיכים להתכווץ בכל שנה.
טוב, אז העולם מתחמם, אך אולי מדובר במחזור האקלימי הטבעי של כדור הארץ? אולי. אך בואו נבדוק את הנתונים שבידינו שוב: לאורך ההיסטוריה של כדור הארץ מנתה אוכלוסיית בני האדם מאז ומתמיד פחות מ-500 מיליון; כך עד תחילת המהפכה התעשייתית, בראשית המאה ה-19, אז החלה עלייה דרמטית בגודל האוכלוסייה. בתוך מאתיים שנים הכפילה ושילשה עצמה האוכלוסייה והגיעה למספרה כיום – יותר מ-6 מיליארד!
צדה הפחות מחמיא של הקדמה
ההתפתחויות ברפואה, בחקלאות ובטכנולוגיה הביאו לתנאי מחייה טובים יותר, לתוחלת חיים גבוהה יותר, לתמותת תינוקות נמוכה יותר ולאפשרות להאכיל הרבה יותר אנשים. במקביל לעלייה החדה באוכלוסיית כדור הארץ חלה באטמוספרה גם עלייה בריכוז הגזים שאנו מכנים "גזי החממה". גזים אלה הם בעיקר פחמן דו-חמצני (CO2), מתאן (CH4), חמצן דו-חנקני (N2O) ולאחרונה גם גזי CFC ואוזון (O3). כל הגזים האלה הם תוצאה של מעשינו: שרפת דלק מאובנים (פחם, נפט וגז טבעי), חקלאות מודרנית ותעשייה ברחבי העולם.
במבט לאחור על אלף השנים האחרונות אנו רואים שריכוז גזי החממה באטמוספרה היה יציב עד תחילת המאה ה-19, ומאז הוא מזנק. 99% מכל מדעני האקלים יסכימו כי העלייה בגזים אלה היא תוצאה של פעילות האדם על כדור הארץ.
כל זה עדיין אינו אומר חד-משמעית שההתחממות שאנו מרגישים נגרמת בשל הריכוז הגבוה של גזי החממה, אך זה יכול להסביר אותה. למעשה, אין לכך הסבר אחר. כמה מדענים סוברים שהשמש היא האחראית להתחממות כדור הארץ, אחרים טוענים שהסיבה היא קרניים קוסמיות ששינו את כמות העננים, בעוד אחרים עדיין מכחישים את אמינות הנתונים. אך אנו יכולים להשתמש במודלים ממוחשבים וליצור הדמיות של מזג האוויר בעבר ובהווה כדי להבין טוב יותר את החיבור בין השמש, גזי החממה והאקלים. כל המודלים מצליחים להפיק את ההתחממות הקיימת כיום אך ורק כשהם לוקחים בחשבון את העלייה בריכוז גזי החממה באטמוספרה.
ובכן, אולי המודלים אינם טובים דיים או שחסר בהם משהו. מכל מקום, מודלים אלה מצליחים לדמות את האקלים של ימינו באופן מדויק למדי, כמו גם את האקלים ששרר בעידני הקרח, ולכן הם מחזקים את הסברה הגורסת שההתחממות הגלובלית היא תוצאה, והגורם לה הוא העלייה בריכוז גזי החממה.
מודלֵי אקלים משמשים כמעין כדור בדולח שדרכו אנו, חוקרי האקלים, צופים אל העתיד
בנוגע למה שיקרה בעשורים הבאים – כאן אנו פחות בטוחים. כל המודלים צופים עלייה בטמפרטורות, עלייה בגובה פני הים ושינוי בדפוסי הגשמים (כמה מקומות ייהפכו לגשומים יותר ואחרים ליבשים יותר). האפשרות ששינויים עתידיים אלה יתרחשו משמעה שינויים בחיינו, אף כי להסתכל אל העתיד הוא מעשה ספקולטיווי. כמה מודלים צופים גלי חום מרובים, בצורות, שרפת יערות בחלקים מסוימים של כדור הארץ ותדירות גבוהה של שיטפונות וסערות בחלקים אחרים. האם בעולם חם יותר יגברו עוצמת ההוריקנים ותדירותם? האם במדינות העולם השלישי תתפשט המלריה? האם המחסור במים יגרום לקונפליקטים אזוריים? ומה על פינויים עצומים של אוכלוסיות בשל עליית פני הים? האם אפשר לעשות משהו כדי לעצור את התחממות כדור הארץ?
ובכן, אם הסיבה להתחממות היא אכן העלייה בריכוז גזי החממה אז התשובה היא כן. זהו רק עניין של כסף ושל מי ישלם. אף אחד אינו רוצה לרדת ברמת החיים שלו, אבל זה הפתרון. בין שמדובר בלשלם יותר על דלק לנסיעה או עבור חשמל נקי ובין שמדובר בלשלם יותר מסים כדי שהממשלה תשקיע במקורות אנרגיה חלופיים – כולנו נשלם בסופו של דבר. הפתרון היחיד לטווח ארוך הוא להפחית דרמטית בשחרור גזי החממה לאטמוספרה, בעיקר פחמן דו-חמצני אך גם מתאן וחמצן דו-חנקני. אנרגיות חלופיות כמו אנרגיה המופקת מטורבינות רוח, ממים ומִשמש, אנרגיה גאו-תרמית (המופקת מחום תת-קרקעי), אנרגיית ביומסה או אנרגיה גרעינית – כולן יכולות לשמש כאנרגיות שהפקתן תוריד דרמטית את כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה. אולם מקורות אנרגיה אלה מפיקים רק שבריר קטן מכמות האנרגיה שהעולם זקוק לה כיום.
מה שמדאיג אותנו המדענים נכון לעכשיו הוא הפתעות. קל הרבה יותר להמס את קרחון גרינלנד מאשר להקפיא אותו מחדש. לקרח ולשלג ברחבי העולם אפקט מקרר בשל צבעם הלבן, המחזיר קרינת שמש רבה לחלל. ללא השלג והקרח יספוג כדור הארץ עוד קרינה ויתחמם אף יותר. הפשרת האדמה הקפואה הנמצאת בקווי הרוחב הגבוהים של כדור הארץ עלולה להסתיים בפליטה אדירה של מתאן שתאיץ גם היא את ההתחממות.
התחממות של עוד כמה מעלות בלבד, וכדור הארץ יזדקק לטיפול נמרץ!
פרופ' קולין פרייס הוא ראש החוג לגאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב, ומומחה למדעי אטמוספרה ואקלים
תרגום: שירי פורר