בעבר העלינו בבלוג את נושא תופעת המדבור בסין והתייחסנו לפרויקטים רחבי ההיקף המתבצעים בה בתחום הייעור, שמטרתם למנוע את המדבור, אבל עכשיו אנחנו רוצים לכוון את הזרקור אל הזירה המקומית.
תהליך המדבור הוא תופעה גלובלית – פגיעה במשאב הקרקע ושינויים ארוכי טווח בהרכב הצומח עקב שינויי אקלים או בגלל פעילות האדם. "בארץ התהליך מתבטא בעיקר בסחף קרקע", מספר לנו איציק משה, סגן מנהל מרחב דרום ומנהל מחלקת יער לשימור קרקע. "באזור צפון הנגב בעיקר מתרחשים תהליכים משמעותיים של סחף קרקע עקב ממשק האדם: היסטוריה ארוכה של רעיית בעלי חיים, של עיבודים חקלאיים ושל כריתת עצים ושיחים".
כיצד הם באים לידי ביטוי?
"תושבי האזור בעת העתיקה – הרומית והביזנטית – בנו מתקני חקלאות כגון טרסות ומתקנים שתפקידם לאסוף מי נגר. נטישת אתרי החקלאות העתיקה והפסקת התחזוקה פגעה במתקנים עתיקים אלה וגרמה לסחף קרקע".
אזורי הנגב הצפוני הם שטחים רגישים למדבור, אבל לדברי משה אפשר לעצור את ההתפשטות: "אנחנו אוספים מי נגר, משביחים שטחי מרעה, נוטעים עצים ומגדילים את כמות הצל והמרעית. פיתוח דרכי נוף, מצפורים ואתרים לשהיית קהל מאפשרים תיור ונופש, ואנחנו גם מאפשרים לעדרים הבדואים לרעות בשטחי המרעה כל שנה".
משנים את פני המדבר.
"ממש לא. קק"ל לא רוצים לשנות את המדבר, אלא לשקם שטחים שעברו תהליכי מדבור. למדבר יש הייחוד שלו, ואנחנו לא באים לשנותו. כל האזורים שאני מדבר עליהם היו בשימוש חקלאי ונפגעו עקב שימוש האדם. אנחנו באים לתקן את מה שהאדם הרס, לשקם.
"הנה דוגמה: אנחנו נוקטים פעולות של איסוף מי נגר". מי הנגר הם משאב טבעי שכמותו גדלה עקב פעולות האדם, והעודף בו פוגע בצומח ובקרקע. "אנחנו רוצים לקחת את הגורם שאחראי לסחף ולנהל אותו כדי שיעשיר את הצומח. בעקבות ניהול נכון של מי הנגר וויסות נכון של עוצמת השיטפונות אפשר להעשיר את לחות הקרקע ולאפשר פיתוח צומח טבעי ונטוע.
כל הפעולות שלנו נועדו לשקם את הסביבה, שהאדם השפיע עליה, ושיקום השטחים יאפשר מתן שירותים אקולוגיים לאוכלוסייה המתגוררת בנגב".