המעבר החד מנובמבר חם ויבש כפי שלא זכור מהעבר לסופה המושלגת הקיצונית (כפי שלא זכור מהעבר…) שפקדה אותנו בדצמבר, ממחיש במכה אחת שלושה היבטים של שינויי האקלים הגלובליים – יותר אירועים חמים קיצוניים, יותר אירועים קרים או רטובים קיצוניים ויותר מעברים חדים בין הקצוות. בצורת שנשברת בשיטפון, גל חום שמתחלף בסערה קרה ורטובה.
תנודות מזג אוויר מהירות אינן ייחודית לישראל. בדרום ארצות הברית למשל, בדאלאס ובקולורדו, נפלו הטמפרטורות ב-25 מעלות צלזיוס תוך ארבעה ימים בימים 4–7 בדצמבר שנה זו; וזה עדיין מעט יחסית לשינוי של יותר מ-50 מעלות צלזיוס תוך שבוע באוקלהומה בחורף 2011.
לשינויים החדים האלו יש לא פעם אפקט שמחמיר את נזקי מזג האוויר. הנה למשל, בברזיל פקד גשם קיצוני אזור שחווה בצורת ש-50 שנה לא זכורה כמותה, והמשמעות היא אדמה יבשה שלא יכולה לספוג את עודף הממטרים, ונזקי השיטפון גדלים בהתאם. בראייה גלובלית יותר, מומחים מביעים דאגה לתפוקת המזון בעולם עקב ספק בדבר היכולת של תבואות שונות להסתגל לשינויי האקלים בכלל ולתנודות מהירות בתנאים המקומיים בפרט.
האקלים הוא תופעה סטטיסטית, ולמרות ההתחממות הגלובלית ברור שיש עדיין ימים קרים מהממוצע, ובאמצעות מודלים מקומיים מפורטים אף אפשר להסביר מדוע ההתחממות הגלובלית יוצרת גם תנאי קור קיצוניים. עם זאת, חשוב להבין שאין כאן סימטריה – גלי חום וסופות קור ש"מקזזים" זה את זה. הנתונים בארצות הברית למשל מעידים על ששיאי חום מקומיים נשברים לאחרונה בקצב כפול משיאי קור.
הסתכלות שלמה יותר על התנהגות הממוצע ועל סטיית התקן (מידת הפיזור סביב הממוצע) מאירה היבטים נוספים. הגרף שלהלן (הלקוח מתוך האתר של אוניברסיטת קולומביה) מציג אירועי מזג אוויר חריגים מתקופות הקיץ בחצי הכדור הצפוני. צד שמאל הוא הבסיס להשוואה – פיזור טבעי (פעמון) של אירועים קרים וחמים. אפשר לראות בבירור כיצד פעמון האקלים נע ימינה, לצד החם, ומתרחב. התזוזה לצד החם משמעותה עלייה דרמטית בכמות גלי החום (צבע אדום כהה בגרף), אך התרחבות הפעמון (ההתרחבות בפיזור סביב הממוצע) מביאה לכך שאירועי הקור לא פוסקים, ובהתאם הסבירות למעבר קיצוני בין הצדדים עולה.
במבט לעתיד, עוד נתגעגע לימים האלו. מודלי האקלים צופים את המשך המגמות – התחממות (תזוזת הפעמון לימין) מקרי קצה הולכים ומקצינים בשני הקצוות (התרחבות הפעמון) ותנודתיות חדה בין הקצוות. זו ההתחממות הגלובלית. עד היום ממוצע הטמפרטורה העולמי עלה בפחות ממעלה בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי, ופגעי מזג האוויר כבר ברורים ומוחשיים, בולטים מעל השונות הטבעית באקלים.
במהלך המאה הנוכחית הממוצע עלול לעלות עוד הרבה יותר – התרחישים האופטימיים הם עלייה כוללת של 2 מעלות; והפסימיים, אם האנושות לא תירתם לעצירת שינויי האקלים, הם עלייה נוספת של מעלות אחדות. כלומר, רק התחלנו לשגע את האקלים. המשך יבוא, וכמה חמור הוא יהיה – זה תלוי בעיקר בנו.