הפרק השני בעבודת המחקר המקיפה של פאנל המומחים של האו"ם התפרסם ב-31 במרץ לאחר שיותר מ-300 חוקרים מ-70 מדינות הגיעו להסכמה מקיפה – הישג גדול בפני עצמו – על השפעת שינויי האקלים על הסביבה. לאחר שהפרק הראשון ניתח את הבסיס המדעי לשינויי האקלים וגזר תרחישים שונים להתחממות כדור הארץ בעיקר כתלות בכמות גזי החממה שנשחרר, בדו"ח הנוכחי התבצע ניתוח של השפעת ההתחממות, של מאמצי ויכולת ההסתגלות ושל הסיכונים למערכות חיים ולמערכות חברתיות שונות.
זהו דו"ח מקיף מאין כמוהו, ומסקנותיו, הגם שלא כולן עומדות באותה רמת ביטחון, חדות מאי פעם. "שינויי האקלים על פני כדור הארץ כבר גורמים פגיעה קשה לטבע ויגרמו במהלך המאה הקרובה להחמרה בבעיות כמו מחסור במזון, תחלואה וסכסוכים בין מדינות ועמים", מסכם צפריר רינת בהארץ, "עודף פליטות פחם(*) לאטמוספירה יחזק את הסיכון לקונפליקט, רעב, שיטפונות והגירה במאה הנוכחית", מוסיפה סוכנות הידיעות AFP, ומצטטת את יו"ר פאנל הכותבים, שאמר כי "אם העולם לא יקצץ בזיהום האוויר של גזי החממה, הנזקים מההתחממות הגלובלית, שכבר מורגשים, יסתחררו וייצאו משליטה".
למי שקורא בבלוג זה בקביעות אין הדברים באים בהפתעה. העולם התחמם יחסית לעידן הטרום תעשייתי בפחות ממעלה אחת וכולנו כבר מרגישים את השינוי. אנו רק יכולים לדמיין מה עלול לקרות אם העולם יתחמם בממוצע כמה מעלות נוספות עוד במהלך המאה הזאת עקב המשך פליטת גזי חממה. המחקר המקיף של פאנל המומחים של האו"ם מדרג את הסיכונים בתחומים השונים וברחבי כדור הארץ ונותן בסיס מעולה לכל תכנית הסתגלות, אבל לצד זאת אחד המסרים ששבים ועולים הוא ההכרח בעצירת ההתחממות, והדרך היחידה היא צמצום הפליטות של גזי חממה.
ממש באותו יום התפרסם דו"ח נוסף – חברת Exxon
, שהיא חברת האנרגיה הגדולה בארצות הברית, השיבה לשאלות שעלו מחלק מבעלי המניות ומפעילי סביבה בנושא הסיכון על שווי החברה ורווחיה העתידיים אם מדיניות האקלים תגביל את השימוש בדלקים פוסיליים. בועת פחמן כלכלית יש הקוראים למצב הזה – ולפיו חברות ענק עולמיות נסחרות לפי שווי שמימושו (שריפת כל הדלקים) מסכן את החיים בכדור הארץ כפי שאנחנו מכירים אותם, ואי מימושו (עקב הגבלות על השימוש בדלקים פוסיליים) עלול להביא למפולת כלכלית של חברות הנפט וכל המשקיעים בהם כולל קרנות פנסיה רבות.
הדו"חות של Exxon אינם חולקים על דו"חות האו"ם ואף מכירים בצורך בהתמודדות עם שינויי האקלים, וזאת התפתחות משמחת. אבל הם מחדדים נקודה נוספת שאין לזלזל בחשיבותה, והיא הביקוש הגובר לאנרגיה, בעיקר בעולם המתפתח. אנרגיה היא מפתח ליציאה מעוני ולצמיחה, אומרים אנשי Exxon – ובצדק – ומדגישים את התרומה של אנרגיה זמינה לבריאות הציבור ולאיכות החיים. ב-Exxon מדברים על התייעלות אנרגטית, ומציינים כי זו אינה מקזזת את העלייה בביקוש, וכך גם המקורות לאנרגיה מתחדשת, שלא גדלים בקצב מספק, ומכאן הביקוש המתמיד ואף עולה לדלקים פוסיליים. הם מסיקים כי כל רזרבות האנרגיה שלהם נדרשות ואף ממשיכים ומשקיעים סכום עתק של 33 מיליארד דולר בשנת 2014 לבדה (90 מיליון דולר ליום!) לחיפוש מקורות נוספים לדלקים פוסיליים.
הביקוש לאנרגיה בעולם. מתוך exxonmobil.com
הבעיה היא ששריפת כל מאגרי הדלקים הפוסיליים שכבר נמצאו מבטיחה התחממות בכמה מעלות עוד במאה הזאת ואת שורת הקטסטרופות שהפרק השני של דו"ח האו"ם מתאר, וכדי למנוע זאת כ-80% מהדלקים הפוסיליים שכבר נמצאו יצטרכו להישאר באדמה! זו הטרגדיה של ההמונים. מצד אחד צורכי האנרגיה העולים של מדינות העולם המתפתח הם צרכים לגיטימיים, יש אומרים בלתי-נמנעים, ומצד אחר לסך כל הצריכה יש השפעה גלובלית הרסנית, בתמהיל מקורות האנרגיה הזמין.
(*) הכוונה היא לעודף פליטות פחמן דו-חמצני. טעות במקור או בתרגום ב-ynet.