כמות מדהימה של מידע שימשה פרויקט רב-לאומי שממצאיו פורסמו לאחרונה במגזין היוקרתי Nature Science. הפרויקט השלים את המיפוי המקיף ביותר של אקלים כדור הארץ: 78 חוקרים מ-24 מדינות איחדו יותר מ-500 סדרות של נתונים על 2,000 השנים האחרונות לתמונה גלובלית אחת, המראה את הזהה ואת השונה בהתפתחות האקלים ביבשות השונות.
הנתונים הרבים נאספו בשיטות שונות ומגוונות – חקר טבעות עצים, קידוחים בליבת קרח ועוד – וכעת הכול זמין לעיון הציבור, לכל מי שחפץ להסתכל בהם ולעבד אותם כאוות נפשו.
מהמחקר אפשר להצביע על שלוש מגמות מרכזיות: עד המאה ה-19 הייתה מגמה כללית איטית של התקררות; מאז תחילת העידן התעשייתי חלה התחממות חריגה; וההבדלים בין היבשות משמעותיים מאוד.
שתי המסקנות הראשונות מוכרות היטב בקרב החוקרים בעולם, ואף בקרב הציבור הרחב המתעניין בהתחממות הגלובלית. הסיבה למגמות שתוארו היא שאקלים כדור הארץ מושפע מגורמים רבים, ואלה הביאו למגמת התקררות ממוצעת בקצב של 0.1 עד 0.3 מעלה צלזיוס ב-1,000 שנים. עם גורמים אלה אפשר למנות ירידה בקרינת השמש; עלייה בכמות האירועים הוולקנים, הגוררים גלי קור זמניים; שינוי בשימושי קרקע; ושינוי איטי במסלול כדור הארץ.
לצד גורמים אלו, אי אפשר כמובן לשכוח את השפעת האדם. אנחנו, מתברר שוב, הגורם הדומיננטי בהתחממות הגלובלית מאז תחילת העידן התעשייתי – בעיקר בשל פיזור גזי חממה משריפת דלקים פוסיליים. תוצאות המחקר שבות ומחזקות אפוא את "גרף ההוקי" המפורסם, וזאת למרות ניסיונות אין-ספור לתקוף את ממצאיו. הגרף, שסיכם מחקר מקביל אך מפורט פחות שפורסם ב-1998, הציג לראשונה את הטמפרטורה הממוצעת ב-2000 השנים האחרונות – המקל מייצג את המגמה המתונה-כמעט-שטוחה של התקררות, ואילו הלהב מייצג את הזינוק הנוכחי.
תמונה מתוך wikipedia.org
החידוש המרכזי של המחקר החדש הוא בתוצאה השלישית – מיפוי של פערים משמעותיים, לפרקי זמן, בין מגמות האקלים ביבשות השונות. כך למשל, התקופה מ-830 ל-1100 הייתה תקופה חמה יחסית בחצי הכדור הצפוני בלבד, ואילו תקופה חמה מקבילה אירעה בחצי הכדור הדרומי בהשהיה של כ-250 שנה (בשנים 1100–1370). ובדוגמה אחרת – התקופה הקרה של ימי הביניים בשנים 1200–1500 לספירה התחילה מוקדם יותר באירופה ואסיה, מאשר בצפון אמריקה ובחצי הכדור הדרומי. הבנת הסיבות לפערים תורמת לפיתוח מודלי אקלים מקומיים ולהבנה כיצד ההתחממות הגלובלית עלולה להשפיע על אזורים שונים בתרחישים עתידיים אפשריים.
מסקנה נוספת שאנחנו יכולים לדלות מהמחקר הנוכחי היא שבסך הכול האקלים הממוצע בכדור הארץ השתנה מעט מאוד ב-2,000 שנה. לו אבותינו ערב הגלות היו נוסעים בזמן ומגיעים לימינו אנו, האקלים לא היה זר להם. למעשה ההתחממות החריגה במאה האחרונה מתקזזת בחלקה עם מגמת ההתקררות האיטית ב-1,900 השנים האחרונות. באירופה, למשל, הטמפרטורה הממוצעת לפני 2000 שנה הייתה אפילו גבוהה יותר מאשר בימנו. מכאן שאקלים כדור הארץ עדיין נמצא בתחום היציב יחסית שהאנושות התפתחה ולבלבה בו – וזו בשורה טובה – אלא שאליה מתלווה החשש הכבד מהמשך מגמת ההתחממות והגעתנו למחוזות לא מוכרים לנו.
חומרים לעיון נוסף: