גן לאומי תל צפית
מחניון יער בולגריה ניתן להגיע בקלות לתל צפית. מהחניון נוסעים דרומה בדרך עפר מסומנת אדום. אחרי כ-800 מטר הדרך חוצה את ערוץ נחל האלה. ממשיכים היישר לפנים בדרך מסומנת שחור (הדרך "האדומה" פונה מזרחה) ואחרי עוד כ-800 מטרים פונים מזרחה (שמאלה) בדרך עפר מסומנת שחור. נוסעים מעט בדרך וחונים. הגישה לראש התל נעשית ברגל, מהלך דקות אחדות. מראש התל (213 מ') נפרשת תצפית מרהיבה לכל העברים: הרי יהודה במזרח, גבעות שפלת יהודה מצפון ומדרום ומישור החוף הדרומי במערב.
תל צפית מזוהה עם גת המקראית, אחת מחמש סרני הפלשתים וכור מחצבתו של גוליית. בשנים האחרונות חופרת בתל משלחת חפירות של המכון לארכיאולוגיה של אוניברסטית בר אילן, בראשותו של פרופ' אהרון מאיר. בחפירות התגלו ממצאים מרתקים מתקופת הברזל, התקופה שבה הייתה גת עיר פלשתית. אחד הממצאים המרתקים הוא מזבח עשוי אבן מקשה אחת ולו שתי קרניים. מזבח כזה נפוץ בארצות הים האגאי והוא מעיד על מוצא הפלשתים.
בתל צפית התגלתה שכבת שרפה עזה והחוקרים מייחסים אותה לכיבוש גת בידי חזאל מלך ארם. אירוע זה נזכר במקרא (מלכים ב, יב 18). החופרים גילו תעלה שמקיפה את התל ממזרח, מדרום וממערב. הם סבורים שזהו חפיר התקפי, שבנה חזאל כאשר צר על גת.
לאחר הכיבוש של חזאל (מאה 9 לפנה"ס) ירדה גת מחשיבותה. בשנת 1142 בנו הצלבנים מבצר בראש הגבעה בשם "בלנש גארד" (המשמר הלבן). המבצר הזה הצטרף למבצרים שהוקמו בבית גוברין וביבנה כדי ליצור מערך מבוצר אל מול אשקלון, שנותרה בשליטת המצרים הפטימים עד שנת 1153.
מהתקופה הממלוכית התקיים במקום כפר מוסלמי בשם א-צאפי. פירוש השם הוא הטהור, הזך, ונראה כי מקור השם במצוקי הקירטון המלבינים שנחשפים במערב התל. בתל מוצב כיום שילוט הסבר.