עמודי שלמה מתנשאים מעל רחבת חניה נוחה. אלה אינם עמודים במלוא מובן המילה, אלא צורת בליה של מצוק אבן החול האדומה, שזכתה לצבעה המהמם בזכות תחמוצות ברזל המגוונות את גרגרי הקוורץ, הבונים את הסלע. כוחות הבליה השפיעו בעיקר על סדקי אורך בסלע והבליטו מעין "עמודים". הם נקראים על שם שלמה המלך משום שבעבר סברו שהפקת הנחושת הקדמונית התנהלה בימי שלמה המלך.
כ-200 מ' מעמודי שלמה, בהמשך הצוקים, נמצאו שרידי מקדש הכורים, המוקדש לאלה המצרית חתחור. המקדש בנוי קיר אבן נמוך, הסוגר על חצר קטנה שנשענת על הסלע הטבעי. צמוד לסלע נבנה תא מאבנים מסותתות. שני עמודים, שנושאים תבליט של פני האלה חתחור, נשאו קורות אבן, שנשענו בצדן האחר בגומחות שבקיר. בקיר הסלע נחצבה גומחה גדולה.
במקדש נמצאו כלים מצריים כגון חותמות וחרפושיות, צלמיות של האלה חתחור וכלים אחרים. לאחר עזיבת המצרים השתמשו מדיינים במקדש, ובין הממצאים מתקופה זו נמצא נחש נחושת בעל ראש מוזהב. נחש נחושת מתקופה זו נזכר במקרא (במדבר כא, ה-ט) וכנראה יש לו קשר עם נחושתן, שבני ישראל סגדו לו (מלכים ב יח, ד).