כולנו, לצערנו, כבר מכירים את המושג "התחממות גלובלית", אך לא תמיד אנחנו מקדישים לנושא החשוב והמורכב הזה את מלוא תשומת הלב. כי מה כבר נוכל לעשות? הרי יש מומחים וחוקרים בכל העולם שמנסים למצוא פתרונות – אז איך אנחנו נצליח לעזור? זאת ועוד, ההתחממות הגלובלית, מאיימת ככל שתהיה, נדמית לרוב כממשית פחות מצרות אחרות שמעיקות על חיי היומיום שלנו (חשבונות, סידורים ובירוקרטיות וכו'), ולכן קל לנו לשקוע בשגרה שלנו ולדחוק את אותו איום אמורפי לשוליים. אלא שבפועל תהליכי ההתחממות הגלובלית צוברים תאוצה, ובשנים האחרונות אפשר להצביע בבירור על תוצאותיה – תופעות מזג אוויר קיצוני כגון סופות וסערות הופכות לשכיחות ולאלימות יותר; הבצורות באזורים אחרים מחמירות; מזג האוויר הופך פחות ופחות יציב וקשה לחיזוי; ועדיין לא דיברנו על המסת הקרחונים ועל עליית מפלס מי הים.
ובכן, מתברר שגם אנחנו יכולים לעשות משהו בנדון! נוסף לפעולות יומיומיות כמו בחירה באורח חיים ירוק יותר, צמצום השימוש בכלי רכב מזהמים ועוד, אפשר לתרום תרומה נוספת ומשמעותית במיוחד. כיצד? באמצעות המיזם החברתי של אוניברסיטת MIT.
במסגרת המיזם החליטה אוניברסיטת ,MIT דרך שלוחת מעבדת האקלים שלה, לרתום את חוכמת ההמונים כדי לנסות למצוא פתרונות יצירתיים שיסייעו להילחם בהתחממות הגלובלית. אפשר לתאר את המיזם כ"סיעור מוחות" גדול-ממדים שנועד לאפשר לכל אדם באשר הוא להציע רעיונות ופתרונות, מתוך הבנה שלפעמים הרעיונות פורצי הדרך אינם תמיד נחלתם של החוקרים בלבד, וגם אדם נעדר השכלה או הכשרה בתחום יכול להגות רעיון מוצלח שאף אחד לא חשב עליו. כדי לפשט את התהליך, ומאחר שכבר סיכמנו כי ההתחממות הגלובלית כמושג היא משהו גדול ומורכב מכדי לטפל בו כמקשה אחת, החליטו ב-MIT לפרק את הנושא הגדול לתתי נושאים ובכך להקל על המשתתפים.
כך, למשל, אפשר להציע הצעות בנושאים כמו תחבורה, טיהור שפכים, גידולי שדה ועוד. כדי לעודד השתתפות ולהפוך את התהליך למאתגר יותר, בחרו ב-MIT לנהל את התכנית כתחרות שבמסגרתה מתחרים צוותים המורכבים מאנשים שנרשמו למיזם ומונחים בידי אנשי מקצוע. כל קבוצה מגבשת רעיונות שונים בהתאם לנושא שבו היא בוחרת לטפל. הרעיונות הללו מוגשים לוועדה, וזו בוחרת מתוכם את אלו שיש להם הסיכוי הגדול ביותר להצליח ומחברת אותם לגופים ואנשים המעוניינים להשקיע את המשאבים הדרושים להוצאת הרעיון מן הכוח אל הפועל.
המיזם פועל כבר משנת 2010, ובשנה החולפת הוגשו 582 הצעות מ-18 מדינות, ומהן נבחרו 34 זוכים. הזוכה במקום הראשון בשנה שעברה הוא צוות בהנחייתו של אינג'יניר דניאל דהן מבוסטון, אשר הציע רעיונות חדשים ופורצי דרך לתהליכי בנייה ירוקה. על פי דהן, קיים פער משמעותי בין הטכנולוגיות המתקדמות המאפשרות כיום בנייה ירוקה לבין הידע של הצוותים האמונים על הבנייה בפועל. משימתו של הצוות בהובלתו הייתה למצוא דרכים לצמצם את הפער הזה, לנצל טכנולוגיות מתקדמות ולהפוך את הפרויקט הסופי לירוק הרבה יותר. הצוות ניסח תכניות הכשרה ולימוד המאפשרות לכוח האדם בשטח להכיר היטב את האמצעים העומדים לרשותו, לרכוש ידע וניסיון בהטמעתם ובכך לשפר את המוצר הסופי.
במהלך שלוש השנים האחרונות נבחרו צוותים מנצחים ממדינות כמו ארצות הברית, אוסטרליה, סין, הודו, יפן, קניה, מקסיקו, ניקרגואה, דרום אפריקה, ונצואלה וטנזניה שהגישו עבודות ורעיונות בנושאים כגון עידוד צעירים למעורבות בנושאי איכות הסביבה וטיפוחם כמנהיגים בעלי מודעות סביבתית; דרכים לצמצום נזקי סביבה כתוצאה מגידולים חקלאיים (מבלי לפגוע באיכות היבולים ובכמותם); דרכים לצמצום השפעתם הסביבתית המזיקה של פסולת ושפכים ועוד. גם צוותים ישראליים לקחו חלק במיזם, ובהם אפשר למנות את צוות מכון ויצמן, שהגיש תכנית לשימוש באנרגיה מתחדשת כדי להפוך פחמן דו-חמצני לדלק ולכימיקלים.
"העולם הוא מקום ההופך מסובך ומורכב מיום ליום", אומר ג'וש אינטרון, פוסט דוקטורנט ב-MIT, "איננו יכולים להתמודד עם כל המורכבות הזו בדרך המסורתית, וגם האדם החכם ביותר לא יוכל להתמודד עם המשימה לבדו. זו הסיבה שאנו צריכים לרתום את כל המשאבים האפשריים".
אז אם אתם סבורים שגם אתם יכולים לתרום ויש לכם רעיון מבריק, אתם מוזמנים להיכנס לאתר המיזם, לבחור את הנושא המועדף עליכם מתוך רשימת 22 הנושאים המוצעים כרגע ולהתחיל להעלות רעיונות. מי יודע, אולי אתם תמצאו פתרון פורץ דרך?