שורה אחת משיר פופ מוכר מעידה כי "!Life in plastic, it's fantastic" ואכן קשה לדמיין את העולם שלנו היום בלי החומר הזה שמקיף אותנו מכל עבר. השם "פלסטיק" נטבע לראשונה בשנת 1907 בידי כימאי אמריקאי בשם ליאו באקלנד, ואם שם משפחתו מצלצל לכם מוכר, אין זה מקרה, שהרי אותו באקלנד המציא למעשה את החומר הפלסטי הראשון ואף קרא לו על שמו – בקלית. ספק אם אותו באקלנד שיער בנפשו את גודל המהפכה שיחולל החומר החדש שהמציא.

אי אפשר להתעלם מיתרונותיו המובהקים של הפלסטיק – הוא זול מאד לייצור, קל לעבד אותו ולעצב אותו והוא עמיד. עמיד כל כך עד שהתרכובת הזו שבעבר הייתה מבוססת על חומרים אורגניים וכיום מופקת בצורה סינתטית לחלוטין, יכולה לשכב לה מאות שנים לפני שתהליכי הבליה יצליחו לפרק אותה. וכאן אנחנו מתוודעים לצד המכוער של ההמצאה הגאונית הזו – הפלסטיק שהפך את חיינו לנוחים יותר הופך, לאחר שאין בו צורך והוא נזרק לאשפה, למטרד. האתגר שניצב בפנינו כיום הוא מה לעשות עם כמויות הפסולת הפלסטית האדירות שמצטברות מדי יום בכל פינה על פני הגלובוס.

אז מה עושים? כיום פסולת הפלסטיק מוצאת את דרכה במקרה הטוב לקבורה במטמנות אשפה, ובמקרה הרע מגיעה לים. הידעתם למשל כי מחקר שנערך לאחרונה חוזה כי בשנת 2050 יהיה יותר פלסטיק בים מאשר דגים? "כתם האשפה הגדול" (great Pacific garbage patch), הוא מונח המתאר מצבור אשפה, פלסטית בעיקרה, בגודל של מדינת טקסס כולה (כ-700 אלף קמ"ר!) ה"מטייל" באוקיינוס השקט ואפשר לראותו מהחלל! כ-269 אלף טונות של פסולת פלסטית שמשייטות במימי האוקיינוסים שלנו מרוכזות בעיקר בחמישה כתמים כאלה ומהוות איום ממשי על בעלי החיים שבו.

מחקר שנערך לאחרונה מדווח כי כ-90% מעופות המים ניזונו בשלב כזה או אחר מפסולת פלסטית שנראתה להם כמזון. לפגיעה בחיים בים תהיה כמובן השפעה גם עלינו, שהרי כבר הוכח כי פגיעה במערכת אקולוגית אחת תביא בסופו של דבר לאפקט דומינו שעלול להכחיד מערכות נוספות. מגדל הקלפים הזה יכול לקרוס ולהשאיר אותנו ללא בעלי חיים ימיים מסוגים מסוימים, והמשמעות היא חיסול קהילות שלמות המתבססות על דיג והתפשטותם של זנים פולשים/עוינים שיוכלו לשגשג בשל הפרת האיזון.

"אז בואו נשרוף את כל הפסולת הזו", יהיו שיציעו, ואכן, גם את הפתרון הזה ניסינו, אלא שהתהליך מזהם כל כך ובמהלכו נפלטים חומרים רעילים רבים כל כך לאוויר ולמי התהום עד שאיים פלסטיים בגודל מדינה הצפים בים נשמעים לפתע פתרון לא רע בכלל…

ואי אפשר כמובן לדבר על פסולת פלסטית בלי להזכיר מחזור. מחזור פלסטיק בבסיסו הוא תהליך חכם. שאריות הפלסטיק מועברות למכונות הגורסות אותן עד שהן הופכות לגרגרים קטנים, ולאחר תהליך הפרדה ועיבוד אפשר להפוך אותם שוב לחומר גלם. נשמע גאוני, אלא שבפועל כמות הפלסטיק הממוחזרת כיום קטנה משמעותית ביחס לפלסטיק החדש שמיוצר, וזאת בשל הסיבה הפרוזאית שקל ואולי אף זול יותר לייצר פלסטיק חדש מאשר לאסוף, לשנע ולעבד את הפסולת הקיימת. פרט לכך אנו חיים בעולם שבו לחברות ענק בעלות אינטרסים כלכליים מובהקים יש כוח אדיר, כוח שיכול במקרים מסוימים להטות את הכף לטובת תהליכים מזהמים הפוגעים בסביבה.

ובכל זאת יש לא מעט קבוצות וארגונים החרדים לגורל כדור הארץ ומשקיעים זמן ומשאבים בניסיון להציל אותנו מעצמנו. מדענים וחוקרים מכל רחבי העולם עושים לילות כימים בניסיון למצוא את הפתרון שיגאל אותנו מכמויות הפסולת האדירות שמאיימות לקבור אותנו תחתיהן ולמנוע את האסונות האקולוגיים שהן נושאות בחובן. אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני אותם אנשים הוא ניקוי האוקיינוסים והימים. מאחר ששטחם הכולל של גופי המים על פני כדור הארץ גדול מאוד, ברור כי איסוף האשפה ממרחבים אדירים כל כך הוא משימה מורכבת וקשה, אך עובדה זו אינה מונעת מהם להגות רעיונות כמו "אוניית שואב הפסולת הסולרית". צוות המדענים והמהנדסים שעמל על הפרויקט יצר אבטיפוס של אונייה המונעת בכוח סולרי ומשייטת באופן עצמאי ללא צוות אנושי על פי נתיבים קבועים מראש. היא יונקת בדרכה מצבורי פסולת צף ומאחסנת אותו בחלל המסוגל להכיל עד 150 טונות. כשיתמלא יחזור "שואב האבק" הימי הזה אל החוף, יפרוק את המטען (שיועבר למחזור) ויצא שוב למסע נוסף. עוד פרויקט שאפתני שניסוי שלו עומד להתחיל מול חופי יפן והולנד אמור לצאת לדרך בשנת 2020 והוא פרי פיתוחו של בחור צעיר בן 20 בסך הכול בשם בויאן סלאט. מדובר למעשה במכמורת אדירה בגודלה באורך של כמה קילומטרים שתוצב במקומות ספציפיים ותתבסס על משטר הרוחות והזרמים בים שיסיעו את הפסולת אליה. בדומה לרשת דייגים, הפסולת תתועל אל שטח האיסוף, ומשם כלי שיט יגרפו אותה ויעבירו אותה למחזור. המתקן מתוכנן כך שלא יפגע בבעלי החיים ויקטין למינימום את הסיכוי שלהם להסתבך ולהילכד בו.

 

ומה אנחנו יכולים לעשות בינתיים?

כמובן נשמח אם קברניטינו יקדמו חוקים ומגבלות שיסייעו להקטין את כמות הפסולת הפלסטית כמו החוק שהתקבל לאחרונה בסן פרנסיסקו, שם הוחלט לאסור על מכירת בקבוקי פלסטיק, אך בינתיים נוכל לצמצם ככל האפשר את השימוש בפלסטיק ומוצריו, בעיקר את השימוש בבקבוקי פלסטיק. ואם כבר צרכנו מוצרים הנתונים באריזות פלסטיק, מוטב שנדאג שיעשו את דרכם אל מרכזי המחזור כדי לקדם עוד ועוד פעולות כמו זו של חברת "פשוט ירוק" ההופכת אריזות ספוג למשטחים רכים לגני ילדים. בסופו של דבר אם כל אחד מאיתנו יעשה את מרב המאמצים לצרוך פחות פלסטיק ולמחזר את הקיים, נוכל יחד להבטיח שהעולם שבו צאצאינו יחיו יהיה נקי ובטוח יותר.