רובנו רוצים ללבוש את הבגדים ה"נכונים", לרכוש לעצמנו את הפריטים האופנתיים ביותר בכל עונה ולהביע את עצמנו באמצעות התאמת המותגים התורנים למראה הייחודי רק לנו. מתברר שהרצון הזה פוגע לא רק בכיס שלנו אלא גם בסביבה. כדי שנוכל להתחיל להבין את היקף הבעיה די להסתכל בנתון הבא:
אזרחי ארצות הברית משליכים מדי שנה 12.8 מיליון טונות של טקסטיל. מדובר בכמות עצומה של פריטים שמרביתם לא עוברים תהליך מחזור והופכים לזבל מזהם. אחד הגורמים לתופעה העגומה הזאת
נעוץ בתעשיית האופנה הזולה, המאפשרת לנו לרכוש בזול כמות גדולה של בגדים ויוצרת עודף טקסטיל, שהשפעותיו ההרסניות על חיינו בטווח הארוך והקצר הן אדירות.
ההשפעה על הסביבה מתחילה הרבה לפני שהבגדים מושלכים אל האשפה.
כבר בשלב הייצור נדרשות כמויות גדולות של כותנה ומים. כך למשל לייצור חולצת טריקו וג'ינס מכותנה אורגנית נדרשים כ-5,000 ליטרים של מים (לכותנה רגילה נדרשת כמות גדולה עוד יותר). גם לטובת צביעת הטקסטיל אנו מקריבים כמויות מים עצומות, ובתהליך אנו משתמשים בכימיקלים המסוכנים לסביבה. ועל כל אלה יש להוסיף את תהליך ההפצה שמעורבות בו גם אוניות מכולות הצורכות דלקים מזהמים.
פעילותם של ארגונים ירוקים בשנים האחרונות נגד תופעת "זיהום הטקסטיל הזול" הובילה את חברות האופנה הגדולות
לערוך שינויים לצמצום התופעה. Kering, למשל, שבבעלותה מותגי יוקרה כמו גוצ'י וסן לורן, חתמה על שותפות עם מכללת האופנה בלונדון שבמסגרתה הוגדרו מחדש נהלים לייצור אופנה בת קיימא. כמו כן היא המציאה כלי להערכה חכמה של חומרים ושל השפעתם על הסביבה והקימה מעבדה חדשנית לחומרים שבה צוות של מומחים עובד יחד כדי למצוא פתרונות ירוקים יותר לתהליכי ההפקה והמחזור.
ל-kering
מתווספים מותגים נוספים ברחבי העולם שפועלים ליצירת אופנה ירוקה. סטלה מקרתני אינה משתמשת בעור או בפרווה, ב-People Tree משתמשים בטכניקות מסורתיות כדי לייצר בגדים מבלי לפגוע בסביבה וב-Bhalo האוסטרלית הבגדים מיוצרים רק מכותנה באריגת יד ובצבעים ללא כימיקלים כך שהחתימה הפחמנית של כל התהליך היא מינימלית.
גם בישראל (אם מתאמצים קצת…) אפשר למצוא התייחסות של חברות אופנה להשלכות הסביבתיות שלהן. כך למשל
ב-2012 יזמה M&H פרויקט לעידוד מחזור בגדים. היא קראה לצרכנים להחזיר בגדים ישנים ולקבל תמורתם זיכוי כספי לקנייה בכל סניפי הרשת,
וב-2014 הציגה בגדים ממוחזרים שאספה בחלונות הראווה בסניפיה ברחבי הארץ (כחלק מפעילות עולמית דומה –
פעילות הזוכה למחמאות אך גם לביקורת);
חברת האופנה קום איל פו היא חברת האופנה הישראלית הראשונה שפרסמה דו"ח אחריות חברתית כבר לפני 10 שנים ומתחייבת להשתמש בחומרים ידידותיים לסביבה ככל האפשר ולייצר בגדים שיחזיקו לאורך זמן; ודורין פרנקפורט מייצרת את בגדי המותג שלה בישראל בלבד תחת קוד אתי ואקולוגי. אלו לא כל הדוגמאות, אבל עם יד על הלב, בישראל תרבות הקנייה דומיננטית הרבה יותר מתרבות המחזור, וההשלכות הסביבתיות אינן עומדות בראש מעייניהם של רוב צרכני ויצרני האופנה.
מגמת השינוי המבורך בעולם ובישראל עדיין בחיתוליה, אך לנו כצרכנים יש היכולת לסייע לתהליך לגדול ולהתעצם: לצרוך פחות, לתרום את הבגדים הישנים לארגוני צדקה, לשימוש חוזר או לכל הפחות למחזור, ולבדוק אם הבגדים מהמותג האהוב מחזיקים באג'נדה ירוקה. יחד נוכל להשפיע ולשנות.