באחת הפרסומות המתנגנות בימים אלו בטלוויזיה, שואל הפרזנטור: ומה אם הר תבור יתפרץ ותצא ממנו לבנה? כשזה קורה בפרסומת (בטח כשמדובר בלבנה), זה משעשע מאד, אבל התפרצות הר געש במציאות אינה משעשעת כלל ועיקר… לשמחתנו, על אף שמדובר באירוע מרשים ומרהיב, אנו כישראלים לא "זוכים" לחוות את התענוג המפוקפק הזה ונחסכים מאתנו תימרות העשן והאבק הוולקני, הזרמים הפירוקלסטיים, נהרות הלבה, מפולות הבוץ וכל שאר התופעות המתלוות לעיתים להתפרצויות הרי געש. אך זאת רק משום שנולדנו מאוחר מדי ופספסנו את התקופה הסוערת שהתרחשה ממש כאן, בחצר האחורית שלנו…
כן, מסתבר שבישראל יש לא מעט הרי געש… אמנם אף אחד מהם לא מגיע לממדים הקולוסליים של מאונט-הלן או הווזוב וכולם רדומים כבר המון המון שנים, אבל אם הייתם יכולים להיכנס למכונת זמן ולחזור אחורה כמה מאות אלפי (או מיליוני) שנים לעבר, לבטח הייתם זוכים למופע אור קולי מרהיב.
אז כמה הרי געש יש לנו בישראל? ובכן, אתם מוזמנים לספור…
קו התלים הישראלי – רצף של הרי געש ברמת הגולן, מהר רם בצפון ועד תל סאקי בדרום, שנוצר בעת הימצאות מעל לנקודה חמה בעבר. הרי הגעש בקו התלים נחשבים רדומים, להוציא התפרצות בודדת שאירעה באזור לפני כ-4,000 שנה. האתרים הגעשיים הנמנים עם קו התילים הם: גבעת אורחה, גבעת בזק, גבעת טליה, הר אביטל, הר אודם ,הר בנטל ,הר בני רסן ,הר בראון ,הר ורדה ,הר חוזק ,הר יוסיפון ,הר כרמים ,הר פרס ,הר רם ,הר שיפון, הר חרמונית ותל סאקי.
בגליל התחתון – באזור זה קיימות עדויות לפעילות געשית, שקרני חיטין מהווה לה שריד.
בכרמל – שרידים להרי געש נמצאים בכרם מהר"ל, בהר אלון ובשפיה.
ברכס אום אל-פחם – נמצאו שרידים להרי געש שהיו פעילים לפני כ-100 מיליון שנה.
במכתש רמון – קיימים שרידים לפעילות געשית מלפני 120 מיליון שנה.
בערבה הדרומית – ליד אילת התקיימה פעילות געשית לפני 600 מיליון שנה.
בשומרון – ליד איתמר ברכס גדעונים נמצאו שרידים של הר געש.
בעפולה – ישנה סברה שגבעת המורה הייתה פעם הר געש פעיל בשל צורתה המחודדת של פסגת הגבעה ומריבוי אבני הבזלת על מדרונותיה.
ולא, כפי ששמתם לב, הר תבור, למרות צורתו המאד אופיינית, אינו נכלל ברשימה…
אז יופי לנו, יש לנו הרי געש, אבל כולם ישנים כבר עידנים… ובכן, כפי שידוע לנו, גם הרי געש רדומים יכולים "פתאום" להתפרץ… אנחנו כיידוע שוכנים בצמוד לאחד השברים הגיאולוגיים המוכרים בעולם, הלא הוא השבר הסורי אפריקאי. שבר זה ידוע כפעיל ומהירות התנועה המנוגדת בין הלוחות (הערבי והאפריקאי) היא כ-4 מ"מ בשנה. שבר פעיל הוא תמיד גם מוקד לרעידות אדמה ואלו כיידוע, יכולות לעורר תהליכים טקטוניים ואפילו וולקניים. יתרה מזו, אחד מהרי הגעש המפורסמים בעולם, סנטוריני, זה שהכחיד את התרבות המינואית וגרם לצונאמי אדיר שיש המשייכים אותו לסיפור המבול המקראי, נמצא ממש קרוב אלינו. אז מה הסיכוי שיום אחד נחזה בהתפרצות הר געש כאן בישראל? ההערכות הן כי אירוע שכזה אינו בעל התכנות גבוהה, אך כשמדובר בפעילות טקטונית, במיוחד על רקע שינויי מזג האוויר וההתחממות הגלובאלית, ברוב המקרים רב הנסתר על הנגלה ומי יודע, אולי יום אחד אחד התילים ברמת הגולן יתפרץ ברעש גדול ולא עם לבנה…