גילוי תופעות נדירות בטבע תמיד גורמות התרגשות רבה הן בקרב חוקרים והן בקרב מי שטבע קרוב לליבו. לכן כמה הייתה גדולה השמחה כאשר החודש נלכדה ברשתם של חוקרי ציפורים שעסקו בטיבוע, ציפור מיוחדת במינה – תרתי משמע…
מיוחדת במינה מאחר ומה שמייחד אותה (פרט להיות ציפור שיר יפהפייה), היא העובדה שהיא דו-מינית, חציה האחד – זכר וחציה השני – נקבה. כפי שתראו בתמונה, צידה הימיני של הציפור צבוע אדום עז – צבע נוצותיהם של זכרי המין, בעוד הצד השמאלי, המתאפיין בגווני כתום, שייך לנקבות.
למרות שמדובר בתופעה נדירה, ניתן למצוא אותה במגוון רחב של בעלי חיים, החל מהפחות מפותחים (כגון חרקים) וכלה במפותחים ביותר ממשפחת היונקים. גִּינְאַנְדְּרוֹמוֹרְפִיזְם קוראים לתופעה המוזרה והיא מרתקת חוקרים ומדענים מיום שנתגלתה.
כמובן שבעל חיים שהוא זכר ונקבה בעת ובעונה אחת, מעורר סקרנות רבה בכל הקשור להתנהגותו (האם הוא למשל מתנהג כזכר ועסוק בחיזור, או כנקבה שנענית לחיזורי זכרים) ואיך לא, בשאלה האם בעל חיים כזה יכול לקיים פעולות רביה רגילות.
חשוב להבדיל בין התופעה הזו, שאינה קיימת בבני אדם, לבין הרמאפרודיט, בעל חיים שבגופו מצויות שתי מערכות מין מתפקדות (אצל חלק מאלו שנושאים תכונה זו, בעל החיים יכול "לבחור" באיזו ממערכות המין להשתמש, כמו במקרה של חוסר בזכרים או נקבות). בני אדם אגב, יכולים להיות הרמאפרודיטים, מצב הקרוי גם אינטרסקס.
עוד תופעה שלא פעם רבים מתבלבלים בינה לבין גִּינְאַנְדְּרוֹמוֹרְפִיזְם, היא כימרה. אתם ודאי מכירים את תמונת החתול שחציו בצבע אחד וחציו בצבע שני, אך במקרה זה, מדובר ביצור רב תאי שהתפתח מתאים סומטיים, של שני פרטים שונים, שצורפו יחדיו. כתוצאה מזה, כימרה הוא יצור רב-תאי שלתאים סומטיים שונים שלו יש מטען גנטי שונה. תופעה זו אגב, כן קיימת בבני אדם, אך ישנם כאלו שיחיו חיים שלמים מבלי להיות מודעים לכך שהם כימרה שכן לא יהיה לכך ביטוי חיצוני כלשהו.
ומה יעלה בגורלה של הציפור?
ובכן, היא טובעה ושוחררה לחופשי והחוקרים ינסו להתחקות אחריה ולגלות מי מצדדיה יקבע את התנהגותה, הצד הזכרי או הנקבי דווקא :-).