המיינה המצויה היא עוף ממשפחת הזרזיריים, מסדרת ציפורי השיר, שמקורה באזורים הטרופיים של דרום אסיה. אל ישראל היא הגיעה כאחת מציפורי ה"צפארי", אותו פארק ציפורים שנפתח ב-1994 בפארק הירקון. היא הוצגה שם לראווה וגם שימשה למחקר, אבל אז פרצה את גבולות הפארק (לא ברור אם שוחררה או ברחה), והתפשטה בהדרגה כמעט בכל שטחה של מדינת ישראל.
לפי
אתר החברה להגנת הטבע מינים פולשים הם "פרטים של צמחים, בעלי חיים ופטריות שחרגו מתחום תפוצתם הטבעי בתיווך של פעילות אנושית (במכוון או בשוגג), וגורמים להשפעה אקולוגית בסביבה החדשה". המיינה בהחלט עונה להגדרה זו. לפי הארגון, מינים פולשים מסבים נזקים אדירים לכלכלה ומסכנים את המגוון הביולוגי העשיר של ישראל – הם מתחרים עם המינים המקומיים על מזון ועל מים, דוחקים אותם מאזורי המחיה שלהם ואף טורפים אותם או מעבירים להם מחלות. באתר מספרים גם על פגיעה בתיירות, בין היתר פגיעה בחופים ובפארקים; על פגיעה במים – כך למשל בארצות הברית גורם מין אשל פולש לפגיעה שנתית בשווי 35 מיליון דולר באספקת מים; ועל סכנה לבריאות, שכן מינים פולשים משמשים כנשאים של מחלות שונות. אחת הדוגמאות המוכרות למין הטומן בחובו סכנות לבריאות היא יתוש הטיגריס האסייני, שהגיע לארץ בשנים האחרונות ועלול להעביר יותר מ-20 סוגי מחלות, אחת מהן היא קדחת מערב הנילוס.
נחזור למיינה, כי היא דוגמה מצוינת למין פולש, וננסה לעקוב אחר ההשפעות שלה כדי להסביר את הסכנות ואת התוצאות של פלישת מינים. לפי
מאגר המידע העולמי למינים פולשים
(Global Invasive Species Database), המיינה נמנית עם "100 הפולשים הגרועים בעולם". מדובר באומניבור, כלומר אוכל-כל, הניזון בין השאר מפירות, משלשולים, מבשר, מצוף ומחרקים. מגוון רחב זה של מזון מאפשר לה להסתגל בקלות לאזורים שונים. לפי
המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה, אקולוגים בעולם חוששים שהציפור דוחקת ותמשיך לדחוק ציפורים מקומיות משטחי המחיה שלהן, ותפגע באקולוגיה של אזורים רבים. המיינות, שנעות בקבוצות, לא בוחלות בטריפת ביצים של עופות אחרים ומתחרות אתם באלימות על מקורות מזון – כולל עופות הגדולים מהן, כמו בזים ושלדגים – ובאזורים מסוימים באוסטרליה צמצמה המיינה אוכלוסיות של תוכים מקנני חורים. המיינה גם משפיעה על החקלאות, שכן אמנם לפי GISD התזונה העיקרית של גוזלי הציפור מורכבת מחרקים, אך אם הם אינם בנמצא המיינה "מסתפקת" בפירות מבשילים, בזרעי צמחים ובדגנים.
המיינה היא דוגמה למין פולש אחד, והנזק שלה רב. לפי החברה להגנת הטבע, פלישות ביולוגיות ברחבי העולם מובילות לנזק כלכלי בשווי כ-1.4 טריליון דולר בשנה. בישראל לא נערך מחקר האומד נזקים אלו, אך מדובר במיליוני שקלים בשנה.