"עדות גלובלית" ("Global Witness") הוא ארגון בינלאומי שלא למטרות רווח המבקש לחשוף ולשבור את הקשר בין ניצול משאבי טבע לבין עוני, שחיתות ופגיעה בזכויות אדם. באחד הפרויקטים שלו הארגון חוקר את הנורא מכול – רצח של פעילים למען הסביבה. דוח שפרסם הארגון בחודש אפריל האחרון, שכותרתו "כמה עוד?" ("How many more?"), מציג תמונה מדאיגה: לפחות 116 אנשים נרצחו ב-2014 על רקע פעילות הגנה על הסביבה, זאת בהמשך למגמה שלפיה בעשור השני של המאה מספר ההרוגים לשנה הוא כפול בממוצע ביחס לעשור הראשון של המאה (2010-2000). גם הסטטיסטיקה של העמדת האשמים לדין אינה מעודדת – מתוך כ-900 מקרי רצח בשנים 2013-2002 רק בשישה מקרים פוענח הרצח והרוצח הועמד לדין והורשע.

הנה לכם כמה דוגמאות מייצגות מהדוח: אָטילָנוֹ רומָן טילָדוֹ, עיתונאי ופעיל סביבתי ממקסיקו, הוביל מחאה שכללה דרישה לפצות חקלאים שביתם הוצף עקב הקמת סכר חדש, אך לבסוף נרצח ביריות ב"שידור חי" באולפן הרדיו שממנו שידר תכנית שבועית למאזיניו (אוקטובר 2014); ארבעה תושבים מקומיים בפרו (ילידים מקומיים, תושבי כפר נידח בלב האמזונס) נרצחו עקב מאבקם בכריתת עצים לא חוקית (ספטמבר 2014); דניאל אומברטו סאנצ'ז אָוֶונְדַניוֹ, פעיל סביבתי בן 19 מקולומביה, נחטף ונרצח בעקבות מאבק שניהל נגד הנזק הסביבתי שמייצר מכרה זהב פתוח (ספטמבר 2014); בן כפר צעיר מקמבודיה נורה ונהרג על ידי איש צבא, לאחר שהאחרון הורה לו להפסיק לעבד את אדמות הכפר בעת ניסיון של אנשי הצבא להשתלט על האדמות עבור מפקדם (יולי 2014).הדוגמאות האלה ממחישות לא רק את גורמי ה"סכסוך" – בניית סכרים הפוגעת בחקלאים, כריתת עצים לא חוקית, בניית מכרות תוך פגיעה בסביבה ומאבק על אדמות פוריות – אלא גם את ההתפלגות הגאוגרפית של האירועים. כ-75% מהנרצחים ב-2014 היו במדינות מרכז ודרום אמריקה – בראשן ברזיל וקולומביה עם 29 ו-25 הרוגים ב-2014 בהתאמה, והשאר בעיקר בדרום-מזרח אסיה, ובעיקר בפיליפינים (15 הרוגים ב-2014). הדוח מקדיש פרק מיוחד להונדורס, שם מספר ההרוגים ביחס למספר הנפשות במדינה הוא הגבוה ביותר – מאות אירועים בכל שנה שבהם מופעלת אלימות לא חוקית כנגד פעילי זכויות אדם, והתוצאות הקשות הן 12 הרוגים בשנה האחרונה ו-111 הרוגים מאז 2002 במדינה עם כשמונה מיליון אזרחים.בחתך כולל ראוי לציין גם כי בכמעט מחצית מהמקרים ההרוגים הם ילידים מקומיים הנאבקים בהשתלטות של גורמים חיצוניים מושחתים, לא פעם בתמיכת השלטונות המקדשים את ניצול משאבי הטבע על מזבח זכויות האדם.ומה עם ישראל? לשמחתנו אנחנו לא מופיעים בדוח. בדמוקרטיה שלנו תופעה כזו אינה עומדת על הפרק. להפך, לעתים קורה שפעילים סביבתיים זוכים לכבוד ולהוקרה. עדי לוסטיג, למשל, זכתה לקבל מידי נשיא המדינה את פרס המצוינות הסביבתית לשנת 2010 של המשרד להגנת הסביבה בעקבות המאבק שהובילה נגד הקמת כפר הנופש בחוף פלמחים. אז נדמה שלפחות בהקשר הזה אנחנו יכולים לרוות מעט נחת…