על מצב האוקיינוסים – חלק ב'

11 פברואר 2014

ככל שהאוקיינוסים סופגים יותר ויותר מהפחמן הדו-חמצני שאנחנו משחררים לאטמוספרה הם נהיים חומציים יותר, ופוגעים יותר בבעלי החיים הימיים. כתבה בת שני חלקים. חלק שני – תוצאות

בשבוע שעבר כתבנו על שינויים שונים העוברים על האוקיינוסים עקב פעילות האדם, ובהם עלייה בחומציות. רמת החומציות של האוקיינוסים הולכת ועולה ככל שהם סופגים יותר ויותר מיתרות ה-CO2 שאנחנו משחררים לאטמוספרה. יש לכך השלכות מרחיקות לכת על צורות חיים רבות, משוניות אלמוגים באזורים טרופיים ועד לבעלי חיים ימיים רבים.
נתחיל בכמה הגדרות ומספרים כדי להבין את המצב, ומי שרוצה לקפוץ ישר להשפעות על בעלי החיים מוזמן לדלג לפסקה הבאה. האוקיינוסים על פני כדור הארץ הם למעשה בסיסיים – רמת ה-pH שלהם גבוהה מעט מ-8, וחומצה מוגדרת pH 7 ומטה. אבל מצב זה הולך ומשתנה: מאז תחילת העידן התעשייתי ה-pH באוקיינוסים ירד מ-8.2 ל-8.1. השינוי נראה מצומצם, אבל כיוון ש-7pH חומצי יותר מ-pH 8 פי 10 מונים, המעבר מ-8.2 ל-8.1 משמעותו שינוי של 26% (כפי שרעידת אדמה בדרגה 8 בסולם ריכטר חזקה פי 10 מרעידת אדמה בדרגה 7 בסולם – סולמות כאלה נקראים "סקאלה לוגריתמית"). יתרה מזאת, התחזיות לעתיד תלויות מאוד בכמות ה-CO2 שנפלוט לאטמוספרה. כפי שניתן לראות בגרף שלהלן – הלקוח מסיכום למנהלים של כנס מדעי בנושא – בתרחיש עם פליטות גבוהות, התואם פחות או יותר את התנהגות האומות עד היום, רמת החומציות תלך ותרד עד 7.75 pH בסוף המאה (שינוי של 170% יחסית לעידן הטרום-תעשייתי). בתרחיש שבו הפליטות מצומצמות, תיעצר הירידה ברמת ה-pH. הנתונים בתרחיש הראשון מטרידים בשני היבטים – השינוי עצמו וקצב השינוי, שלא היה כמותו זה מאות מיליוני שנים, ובהתאם מתחזק החשש כי למינים רבים לא יעמוד הזמן להסתגל לתנאים החדשים.
 

 
מים חומציים יותר פוגעים בבעלי חיים ימיים רבים – למשל רכיכות, חלזונות ושוניות אלמוגים – וגורמים לכך שהשלד או המבנה שלהם נמס במים ונחלש. עקב כך, ליצורים השונים קשה יותר להתקיים בקטבים, משום שהמים הקרים נוחים יותר לספיגת פחמן דו-חמצני, וכבר היום המים באזור הקטבים חומציים מדי לחלק מהחיים שהתקיימו שם טרום העידן התעשייתי. אם פליטות הפחמן הדו-חמצני יימשכו בקצב הנוכחי, המצב בסוף המאה באזור הקטבים יהיה חמור בהרבה. נוסף על כך, יתפתח איום קשה גם על שוניות האלמוגים באוקיינוסים הטרופיים, שנכון להיום המים בהם עדיין בסיסיים מספיק להתפתחות של שוניות חזקות. אך כאמור – לא לעולם חוסן (לקריאה נוספת – כתבה באקונומיסט).
קשה להעריך במדויק את מלוא המשמעויות של הפגיעה הצפויה במגוון הביולוגי מתחת לפני המים עקב העלייה בחומציות האוקיינוסים. חלק מהמינים מן הסתם ילבלבו בתנאים החדשים, וגם היום ידוע על אצות שונות שמעדיפות מים יותר חומציים); עם זאת, מינים אחרים ייחלשו עד שייעלמו או ישנו את אזורי המחיה שלהם. המצב מסתבך עוד יותר כיוון שהיעלמות או התחזקות של מין אחד פוגעת באחרים – מינים שונים מתמודדים לעתים על אותם מקורות מזון, ולפעמים מין אחד הוא בכלל מקור מזון עיקרי של מין אחר. ככה זה בשרשרת המזון הטבע. גם האדם ניזון רבות מן הים, וככל הנראה נצטרך להתאים את הרגלי הדיג ואת תפעול חוות הדגים לתנאים החדשים.
השינוי בחיים מתחת למים מסתמן כטלטלה גדולה. האוקיינוסים אולי נראים שקטים ואדישים לפעילות האדם, אבל בתוכם הולכת ומתרגשת סערה ביולוגית שכמותה לא הייתה זה עשרות מיליוני שנים ויותר.
—  —  —
מאת: ד"ר איתן ישראלי | פורסם בתאריך: 11/02/2014   

פוסטים דומים