צפון הנגב הוא אזור הנתון בפני סכנה חמורה של מדבור. רוב הצומח הטבעי הושמד לאחר שנים רבות של לחץ רעייה, כריתה ועיבוד חקלאי. רק פה ושם נותרו כמה עצי שיטה, הצומחים בדד, עדות לימים יפים יותר. מי יודע, אולי בעבר נראה צפון הנגב כמו סוואנה של עצי שיטה?

כל עץ שיטה הוא נווה מדבר בזעיר אנפין. העלים מעניקים מחזה ומסתור לשפע של פרוקי רגליים, שמהם ניזונים מינים רבים של עופות. מינים רבים של בעלי חיים מוצאים בצל השיטים מסתור מקרני השמש הקופחות בקיץ. פירות השיטים הם מקור מזון חשוב לצבאים. אדרבה, זרעים שעברו במערכת העיכול של הצבאים משפרים את סיכויי הנביטה שלהם.
כמה טוב היה לו יכולנו לייער את השטחים העומדים בפני סכנת מדבור בעצי שיטה מקומיים מהנגב שלנו. ייעור בעצים מקומיים מפחית מראש סכנה לשימוש במינים פולשים, מפחית סכנה של כניסת מזיקים והוא משתלב היטב בנוף. יש לצפות, אם כי הדבר אינו מובטח, ששימוש במיני עצים מקומיים מקל על המשך קיומם של חרקים, עופות ומינים אחרים של בעלי חיים שהסתגלו לחיים בצד אותם עצים. ודבר חשוב נוסף: עצי השיטה הסלילנית של צפון הנגב נתונים בסכנה מתמדת בשל פיתוח או ספיגה של חומרי הדברה שמשתמשים בהם בסביבתם. ייעור האזור בעצים שמקורם מהסביבה הקרובה הוא פעולה חשובה לשמירה על הטבע.

הבעיה היא שמיני בר אינם נענים תמיד לדרישות הייעור. יערן רוצה שיעור קליטה גבוה וצימוח מהיר. יערן בישראל מצפה שהעצים שנטע יחזיקו מעמד גם בשנות בצורות. בצפון הנגב הדבר חשוב שבעתיים, משום שהעצים אינם ניטעים במקום מוגן והם חשופים לרעייה.

שיטת הנגב נענית היטב לדרישות הייעור ויערני קק"ל אכן נוטעים מין זה ביערות. לא כך הם עצי השיטה הסלילנית. בנגב הצפוני העצים מייצרים מעט זרעים וקשה מאוד, אם בכלל אפשר, לראות בהם התחדשות טבעית.
כאן בא לעזרת היערנים מחקר השיטים שניהלו פרופ' יוסי ריוב מהפקולטה לחקלאות ברחובות וסימה קגן ממרכז המינהל החקלאי בבית דגן. הם ערכו מחקר, ובו בחנו מקורות זרעים שונים של שיטה סלילנית, מהעצים הגדלים בנגב הצפוני באופן טבעי או בחלקות נטועות, שלא באזורים בעלי טופוגרפיה נמוכה. הזרעים נאספו מתוך כוונה לשתול את הצאצאים של העצים המצטיינים ולנסות לבחון אם יש בין העצים האלה "אימהות" שהצאצאים שלהן מתפתחים לעצים מצטיינים מבחינת גודל העץ, חיוניות וקצב צימוח, כדי שאפשר יהיה להמליץ לקק"ל לאסוף זרעים מעצי האם המצטיינים.
החוקרים סימנו 31 עצים ואספו זרעים מ-14 עצי אם שנמצאו בהם זרעים. הזרעים הונבטו תוך שמירה על זהות מקור צמח האם ונשתלו ביער השגרירים. מהתצפית שנערכה למדו החוקרים כי אפשר להמליץ על שלושה מקורות זרעים מעצים שכונו "משמר הנגב 2", "סיירת שקד 1" ו"סיירת שקד 2", שמות המעידים על המקום שהעצים צומחים בו. בתקופת המחקר התברר שממוצע קוטר הגזע של השתילים מעצים אלה היה יותר מכפול משל עצי הביקורת.

עצי שיטה סלילנית כבר מפארים את יער השגרירים, שקק"ל נטעה מצפון לבאר שבע. יישום מוצלח של מחקרים מסוג זה, גם במיני עצים אחרים, עשוי לתרום תרומה חשובה לשמירת הטבע בישראל.

לייעור בנגב יש תפקידים רבים. אחת הסכנות האורבות לצפון הנגב היא סכנת מדבור, כלומר ירידה בפוריות הקרקע, שסיבותיה העיקריות הן לחץ רעייה רב מדי ואולי גם שינויי אקלים. תופעות אלה פוגעות בצמחייה הטבעית, הקרקע נסחפת והתוצאה היא נוף המזכיר מדבר. נטיעה בעצי שיטה עשויה, באותה הזדמנות, לגוון את הנוף ולסייע בשיקום האקולוגי של האזורים שנפגעו, ובכך לתרום למגוון הביולוגי.

בנגב צומחים שלושה מיני שיטה:

שיטה סוככנית (Acaia tortilis)

זוהי שיטה חובבת חום, ועל כן היא צומחת בישראל רק בבקע הסורי-אפריקני, לאורך הערבה ובאזור ים המלח. העצים הצפוניים ביותר בעולם, כך אומרים לנו הבוטנאים, גדלים מצפון לעינות קנה וסמר. זהו עץ קטן, לפעמים שיח, שענפיו מתפצלים כבר מבסיס הגזע. עם הצמרת השטוחה העץ לובש צורה של סוכך. הערך של השיטה הסוככנית כעץ יער נמוך.

שיטת הנגב (Acacia pachyceras)

שיטה עמידה יחסית לטמפ' נמוכות ולכן היא מאכלסת את הנגב הדרומי, בעיקר את אזורי הנחלים פארן וחיון. זהו עץ גדול וחסון, בעל גזע יחיד, בעל קוצים אימתניים וארוכים.

שיטה סלילנית (Acacia radians)

זהו מין השיטה הנפוץ ביותר בנגב ובערבה. העץ מגלה עמידות לטווח רחב יחסית של טמפרטורות והוא צומח במרחב שבין חופי ים המלח ועד רום של יותר מאלף מ' בסיני.

בצפון הנגב צומחים עצי שיטה סלילנית מחוץ לערוצי הנחלים. ייתכן שהם רק שריד ליער פארק פתוח שהתקיים כאן עד שהאדם השתלט על השטח. התיישבות חקלאית ושימוש בעצים לבישול ולחימום, השמידו את רוב העצים האלה. העצים שנותרו בשטח היום הם כנראה שריד לעולם עשיר של עצי שיטה סלילנית שהתקיים כאן בעבר.

בעבודות ובמחקר משתתפים איציק משה, דוד ברנד, אביב איזנבנד, דני בן דוד ופבלו צ'רק'סקי – קק"ל; ולאוניד קרול ויוסי משה ממכון וולקני.

כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: סימה קגן
פורסם בתאריך: 2.7.2014