בנגב צומחים שלושה מיני שיטה:
שיטה סוככנית (Acaia tortilis)
זוהי שיטה חובבת חום, ועל כן היא צומחת בישראל רק בבקע הסורי-אפריקני, לאורך הערבה ובאזור ים המלח. העצים הצפוניים ביותר בעולם, כך אומרים לנו הבוטנאים, גדלים מצפון לעינות קנה וסמר. זהו עץ קטן, לפעמים שיח, שענפיו מתפצלים כבר מבסיס הגזע. עם הצמרת השטוחה העץ לובש צורה של סוכך. הערך של השיטה הסוככנית כעץ יער נמוך.
שיטת הנגב (Acacia pachyceras)
שיטה עמידה יחסית לטמפ' נמוכות ולכן היא מאכלסת את הנגב הדרומי, בעיקר את אזורי הנחלים פארן וחיון. זהו עץ גדול וחסון, בעל גזע יחיד, בעל קוצים אימתניים וארוכים.
שיטה סלילנית (Acacia radians)
זהו מין השיטה הנפוץ ביותר בנגב ובערבה. העץ מגלה עמידות לטווח רחב יחסית של טמפרטורות והוא צומח במרחב שבין חופי ים המלח ועד רום של יותר מאלף מ' בסיני.
בצפון הנגב צומחים עצי שיטה סלילנית מחוץ לערוצי הנחלים. ייתכן שהם רק שריד ליער פארק פתוח שהתקיים כאן עד שהאדם השתלט על השטח. התיישבות חקלאית ושימוש בעצים לבישול ולחימום, השמידו את רוב העצים האלה. העצים שנותרו בשטח היום הם כנראה שריד לעולם עשיר של עצי שיטה סלילנית שהתקיים כאן בעבר.