יצירת הייעור הביטחוני דורשת השקעה רבה יותר מיער רגיל. מלבד ההשקעה הרגילה בהכשרת השטח, בייצור השתילים ובנטיעתם, דרושה עבודה רבה של טיפול בעצים. קק"ל הציבה טפטפות לאורך כל השדרות, ובשנים הראשונות לחייהם זוכים העצים לתוספת השקיה. כדי להימנע מנזקים שגורמות חיות בר, הטפטפות קבורות בקרקע.
לטיפול בייעור הביטחוני הקצתה קק"ל צוות ייעודי בן ארבעה עובדים, שבראשו עומד יצחק לוגסי, רכז החניונים והייעור הביטחוני של אזור הנגב המערבי. פגשנו אותם בכיסופים בשעה שעסקו בעבודות גיזום ובקיצוץ העשבייה. אחראי הצוות, שמעון גבאי, עסק בגיזום, מלאכה הנעשית כאן בעדינות, שלא כמו ביער רגיל, משום שהכוונה היא להיפטר רק מענפים סוררים ולעצב עץ בעל נוף צפוף. שלושת העובדים האחרים, דניאל אלסה, וורקא גרמאי ויעינעלם וונדמגוגן, עסקו באותו יום בעישוב.
מאחורי גדר הקיבוץ, במרחק של כמה מאות מטרים בלבד, נראית גבעה נמוכה – אתר סילוק האשפה ליד שכונת ואדי א-סלקה שבתחום רצועת עזה, המשקיף על הקיבוץ. מהקומקום השחור עלו אדים. עוד מעט ירתחו המים ואפשר יהיה ללגום תה חם. איזו מין שלווה מוזרה...
לייעור הביטחוני בדרום סייעו ידידי קק"ל באוסטרליה, בקנדה, באיטליה, בצרפת ובדרום אפריקה.
תודות: ליצחק לוגסי, רכז החניונים והייעור הביטחוני של אזור הנגב המערבי בקק"ל, לאיציק משה – סגן מנהל מרחב דרום בקק"ל, לאדריכל יוסי מזרחי – האחראי לתכנון פרויקט הייעור הביטחוני ולגלית בוזגלו, רכזת קהילה ויער בנגב המערבי, קק"ל.