במדרון המשקיף על עין יזרעאל נחבא אתר התיישבות קדום, ידוע הרבה פחות מתל יזרעאל המתנשא מעליו. במקום התנהלו עד כה ארבע עונות חפירה. ד"ר נורמה פרנקלין, המובילה את החפירות, מסבירה כמה דברים שלא ידענו על ההתיישבות הקדומה ביזרעאל רבתי.

מטיילים שעשו את דרכם במדרון העולה מעין יזרעאל ונתקלו במקרה במשלחת החפירות שעבדה שם, חשבו ברגע הראשון שמישהו כאן התבלבל. החופרים שלחו את קרדומיהם לצד שדה חקלאי, בעוד שתל יזרעאל נמצא כקילומטר משם, בראש הגבעה המתנשאת 60 מ' ממעל.
"זו ממש לא טעות", אומרת ד"ר נורמה פרנקלין, העומדת בראש משלחת יזרעאל יחד עם פרופ' ג'ני אבלינג. "כדאי שציבור המתעניינים בתולדות הארץ יֵדע זאת. ביזרעאל הקדומה היו שני אתרי התיישבות. מעכשיו אמרו: תל יזרעאל הוא היישוב העליון, הגבוה יותר. במדרון שלמרגלותיו, קרוב יותר למעיין, נמצא תל עין יזרעאל. שני האתרים אמנם נפרדים ומרוחקים כקילומטר זה מזה, אבל אין ספק שתמיד היו מחוברים מדינית. משימתה של משלחת יזרעאל היא לחקור את אתר ההתיישבות היזרעאלי הקרוב יותר למעיין ולהבין את הקשר שבין אתר ההתיישבות התחתון לעליון. גם בשטח שבין שני האתרים טמונים שרידים ארכיאולוגיים רבים.

יזרעאל הקדומה נבנתה על שלוחה סלעית של הרי הגלבוע וחלשה על עמק יזרעאל במקום הצר ביותר שבו. היישוב ניצב בין מגידו לבית שאן בצומת דרכים חשוב שבו נפגשה דרך הים, שקישרה בין מצרים למסופוטמיה, עם דרך האבות, שעלתה מיזרעאל לשומרון ולירושלים. נוסף למקומה האסטרטגי נהנתה יזרעאל גם מקרקעות פוריים וממעיין יציב הנובע למרגלותיה.

בתקופת המקרא הייתה יזרעאל אחת מערי ממלכת ישראל. עמרי, מלך ישראל, שמלך בשנים 871-878 לפנה"ס, אמנם בנה את בירתו בשומרון (סבסטיה), אבל גם יזרעאל מילאה תפקיד חשוב בחיי הממלכה. לאחאב, בנו של עמרי, היה היכל ביזרעאל: "...כרם היה לנבות היזרעאלי אשר ביזרעאל אצל היכל אחאב מלך שומרון" (מלכים א, כא, א).

יזרעאל הייתה נקודה אסטרטגית בעלת חשיבות מרכזית לצבא הישראלי, בעיקר בתקופות שבהן נאלץ להילחם בארמים או באשורים, שבאו ממזרח ואכן בראש תל יזרעאל התגלו שרידי מתחם מתקופת הברזל (התקופה הישראלית הקדומה). בחפירות שנערכו בשנים 1996-1990 בניהולם של הארכיאולוגים פרופ' דוד אוסישקין וג'ון ווּדְהֶד נחשף מתחם ריבועי גדול מתקופת הברזל II (כנראה מאה 9 לפנה"ס) ובפינותיו שני מגדלים. כנראה היו שני מגדלים נוספים בפינות האחרות של המתחם. עוד התגלו שער בן ארבעה או שישה תאים, חומת סוגרים וחפיר משלושה כיוונים.
ביזרעאל, על פי המסופר בתנ"ך, התחוללה מסכת האירועים שהובילה לקִצה של שושלת בית עמרי, כאשר יהוא מרד ביהורם בן אחאב, הרגו ונעשה מלך ישראל (מלכים א, כא; מלכים ב, ט-יא). עוד נשוב לעלילה הזאת.

מקומה האסטרטגי הועיד ליזרעאל תפקידים מרכזיים בהיסטוריה של הארץ. ליד יזרעאל התחולל הקרב האחרון של שאול עם הפלשתים; אבסביוס, בישוף קיסריה בתקופה הביזנטית (מאה 4 לספירה), תיאר את יזרעאל כמקום בעל ערך אסטרטגי רב; אבירי המסדר הטמפלרי בנו במקום כנסייה ומצודה בשם לה פטיט גרין (בלשונם, ג'נין הקטנה); ובשנת 1187 תקף צבאו של צלאח א-דין את הצלבנים שביזרעאל וטבח בהם ללא רחם.
בשנת 1260 נערך בין יזרעאל לעין חרוד אחד הקרבות המכריעים ביותר בהיסטוריה של הארץ, ובו עצרו הממלוכים בהנהגתו של בייברס את הצבא המונגולי. הקרב נודע בהיסטוריה בשם "קרב עין ג'אלות (עין גוליית, כיום מעיין חרוד), כנראה משום שקרב על שם דמותו של הענק הקדמון נשמע מסעיר יותר משמה של יזרעאל הנשכחת. גם במלחמת העצמאות נודע למקום, שבו שכן הכפר הערבי זרעין, ערך אסטרטגי רב.

על פי ממצא החרסים התקיים בתל יזרעאל (העליון) רצף יישובי מאז תקופת הברונזה הקדומה עד מלחמת העצמאות. מבנים קדומים, למעט המתחם מתקופת הברזל, לא נמצאו באתר (חומר החפירות פורסם רק בחלקו). תושבי המקום לדורותיהם, במיוחד בתקופה העות'מנית, ניצלו חומרי בנייה קדומים ופגעו בשכבות הארכיאולוגיות, דבר שמקשה מאוד על החוקרים. בתל עין יזרעאל (התחתון), לעומת זאת, המצב שונה, משום שלא נבנה שם יישוב בתקופה העות'מנית, והשטח לא שימש לחקלאות.

"הארכיאולוגיה בישראל התמקדה עד כה בחפירות בתלים ובאתרים מיושבים", אומרת נורמה פרנקלין, "אבל למרות הפיתוי לחפור במקומות שברור כי יימצאו בהם ממצאים, חשוב מאוד לחקור גם את סביבת המקום המיושב. רק כך, בשילוב של 'ארכיאולוגיה של הנוף', אפשר לקבל תמונה מלאה על מה שהיה באזור בעבר".

הארכיאולוג הראשון שסקר את הסביבה היה נחמיה צורי, סוקר חד עין שפעל בשנות ה-50 של המאה ה-20. הוא גילה בסביבת המעיין חרסים המעידים על פעילות אדם כבר בתקופות פרהיסטוריות – התקופה הניאוליתית (לפני כ-6,000 שנה) ותקופת הברונזה הקדומה (2200-3300 לפנה"ס). צורי ביצע סקר על פני השטח ולא חפירה ארכיאולוגית ולכן לא גילה במקום שרידי יישוב.

משלחת יזרעאל, שנוסדה בשנת 2012, ניצלה אמצעים מתקדמים למיפוי שטח בן 7 קמ"ר מסביב ליזרעאל רבתי. השיטה, הקרויה ליידר LiDAR)– Light Detection and Ranging), מתבססת על חיישן לייזר הסורק את השטח ממטוס ומנתח אותו על פי האור המוחזר. מיפוי בשיטה זו משיג דיוק של סנטימטרים, יוצר תבליט מדויק של פני השטח ויש לו יתרון חשוב נוסף: אפשר לזהות בעזרתו עצמים המוסתרים בצל צמחייה.

"בשיטה הזו גילו ערים עתיקות מתחת לג'ונגלים של דרום אמריקה", אומרת פרנקלין, "אבל בארץ מעולם לא השתמשו בה לצורכי ארכיאולוגיה אלא בעיקר למיפוי עירוני ולזיהוי של בנייה לא חוקית. הצעתי לחברת 'אופק', המפעילה את השיטה, לסרוק את השטח של יזרעאל רבתי בליידר. הם לא זיהו תחילה את הפוטנציאל, אבל בסופו של דבר התרצו וביצעו את העבודה במחיר שיכולתי לעמוד בו. אחרי המבצע שערכתי ביזרעאל החלו גם ארכיאולוגים נוספים לנצל את הכלי היעיל הזה".

סריקת שטח מהאוויר, מדויקת ככל שתהיה, אינה תחליף לעבודת רגליים. חברי המשלחת סרקו ברגליהם שטח המשתרע על פני כ-3.5 קמ"ר מסביב לתל יזרעאל, תל עין יזרעאל והשטח שביניהם ובמהלכו תועדו 361 שרידים ארכיאולוגיים ובהם 25 מערות קבורה, 35 קברים חצובים בסלע, 57 מתקנים חקלאיים, 21 מחצבות קדומות, 94 קירות מתקופות לא ידועות, 26 מערות טבעיות ששימשו מחסה לחיות משק ויותר מ-60 בורות מים.

מערות הקבורה והקברים החצובים בסלע שייכים ברובם לתקופות הרומית והביזנטית. מערת קבורה אחת או שתיים מתוארכות לתקופת הברזל (התקופה הישראלית הקדומה). איתור הקברים מסייע לחישוב השטח המרבי של היישוב באותו זמן, שכן באותה תקופה אנשים נקברו מחוץ ליישוב. בורות המים, לעומת זאת, שייכים ברובם לתקופת הברזל. חלק מהבורות מגיעים לעומק של 15 מ'. המתקנים החקלאיים, בעיקר גתות ובתי בד, מסייעים בהבנת הפעילות החקלאית והכלכלית ביזרעאל לתקופותיה.

תל עין יזרעאל נמצא במדרון המשקיף על עין יזרעאל. בגבולו מעבד קיבוץ יזרעאל שדה בעל אדמה עמוקה ופורייה. על פי מצאי החרסים התקיים בתל עין יזרעאל רצף יישובי מהתקופה הניאוליתית (לפני כ-7,000 שנה) עד התקופה הביזנטית (מאה 7 לספירה). היישוב המרשים והגדול ביותר שכן כאן בתקופת הברונזה הקדומה (2200-3300 לפנה"ס). בחפירות התגלו גם שרידי מבנים מהתקופה הרומית. אחד מהם יושב היישר על שכבת היישוב מתקופת הברונזה הקדומה, תופעה המוכרת מהתיישבויות רבות בעמק יזרעאל ובנחל עירון. בבסיס המבנה הרומי שבתל עין יזרעאל התגלתה כמות אדירה של חרסים, שנועדה כנראה לפלס את המדרון למבנה.

החידוש בחפירה הוא הימצאותו של יישוב מתקופת הברזל (התקופה הישראלית הקדומה) גם בתל התחתון. אין עדות ליישוב מהתקופה המוסלמית הקדומה (מאה 8 לספירה) ואילך, דבר שמקל על החוקרים להסיק מסקנות בעת החפירה הארכיאולוגית. החרסים המעטים מימי הצלבנים אינם מעידים גם הם על יישוב בתל התחתון באותם ימים.

בזכות סריקת הליידר התגלה גם תוואי דרך עתיקה שהוביל מהמעיין לתל עין יזרעאל ומשם לתל יזרעאל. בחפירות בדיקה שנערכו לאורך התוואי התגלו מסמרי פרסות מתקופת ימי הביניים ומסמרי סנדלים מהתקופה הרומית.

בין התל העליון לתחתון נמצאת מדרגה טופוגרפית של חלקת אדמה פורייה. במקום הזה, מעט ממזרח לשני התלים, התגלה מתקן חקלאי חצוב בסלע הכולל משטח דריכה רבוע ולידו שני בורות איגום רבועים החצובים לעומק של כמטר. משטח הדריכה משתפל לאחד מבורות האיגום ומחובר אליו בתעלה חצובה שאורכה כמה ס"מ. באמצע משטח הדריכה נחצבה שקערורית שנועדה לאיסוף הזגים ושזרות האשכולות. בפינה של אחד מבורות האיגום יש בור שקיעה למשקעים של מיץ הענבים. בהיקף המתקן נחשפו 36 ספלולים, ששימשו אולי לעיבוד דגנים, פירות או תבלינים, שנוספו ליין כדי לשפר את טעמו.

המתקן זוהה כיקב ומתוארך לתקופת הברזל, התקופה שבה נזכרת יזרעאל במקרא. הטכנולוגיה והמבנה של היקב קודמים לשכלולי התקופה ההלניסטית, וגם מקומו, לצד שדה ולא בקרבת יישוב, אופייניים לימי המקרא.

מפתה מאוד לקשר את היקב עם סיפור כרם נבות המופיע במקרא. על פי המסופר, הכרם נמצא לא הרחק מהיכל אחאב. המלך ביקש לקנות את הכרם אך נבות סירב למכור אותו. איזבל, אשתו הצידונית של אחאב, רקמה עלילה שבסופה הוצא נבות להורג ואחאב זכה בכרם (מלכים א, כא). על כך הוכיח אליהו את אחאב בפסוק המפורסם "הרצחת וגם ירשת?".
כרם נבות עלה על במת ההיסטוריה באירוע דרמטי נוסף. המלך יהורם, בן אחאב, יצא למלחמה נגד חזאל מלך ארם ברמות גלעד ונחל תבוסה. על פי המסופר במקרא, יהורם הפצוע נסוג ליזרעאל ואחזיהו מלך יהודה בא לבקרו.

באותו זמן החליט יהוא, שר הצבא של יהורם, למרוד במלכו. הוא עזב את המערכה ברמות גלעד ויצא עם לוחמיו ליזרעאל. שני המלכים יצאו לקראתו, כלומר מזרחה, ופגשו את יהוא בחלקת נבות היזרעאלי. סופו של יהורם היה מר: "ויהוא מילא ידו בקשת, ויך את יהורם בין זרועיו... ויאמר, אל בדקר שלישו, שא השליכהו, בחלקת שדה נבות היזרעאלי" (מלכים ב, ט, כד-כה). אחזיהו נמלט, אך ידו של יהוא השיגה גם אותו בדרך למגידו. אחר כך התפנה יהוא להרוג את איזבל ואת כל בני משפחותיהם של יהורם ואחזיה והנאמנים להם והפך למלך על ישראל.

מיקומו הגיאוגרפי של היקב שנמצא לא הרחק מתל עין יזרעאל משתלב להפליא בסיפור. האם היקב שנמצא הוא היקב שהיה בכרם נבות? לנו, כמובן, אין תשובה בדוקה, אבל נחמד להשתעשע ברעיון. מי יודע, אולי בהמשך החפירות נגלה את התשובה...

בראש משלחת החפירות עומדות נורמה פרנקלין (Norma Franklin) וג'ני אבלינג (Jennie Ebeling). ד"ר נורמה פרנקלין היא ארכיאולוגית במכון זינמן לארכיאולוגיה שבאוניברסיטת חיפה. אבלינג היא פרופ' לארכיאולוגיה באוניברסיטת אוונסוויל שבאינדיאנה, ארצות הברית.

כתיבה: יעקב שקולניק
צילומים: Rize Up בלונים פורחים, Todd Bolen  ומשלחת יזרעאל
פורסם בתאריך: 7.9.2016