כדור הארץ הולך ומתחמם בגלל ריכוז גבוה מדי של גזי חממה באטמוספרה, וגז החממה המשמעותי ביותר הוא פחמן דו-חמצני. מאמצים רבים מושקעים כדי לצמצם את פליטות גזי החממה – זאת לצד שימוש במקורות אנרגיה שאינם מבוססים על שריפה המשחררת פחמן לאטמוספרה – אבל כידוע, בינתיים נדמה שאין בכך די כדי לעצור את תהליך ההתחממות. אם כך, אולי חלק מהפתרון צריך להגיע דווקא מכיוון אחר – אם אנחנו פולטים פחמן רב מדי לתוך האטמוספרה, מדוע שלא נשאב אותו בחזרה? למעשה הדוח האחרון של צוות המומחים של האו"ם (ה-IPCC) הניח בתרחישים שלו יכולת שאיבת פחמן ואגירתו כבר במחצית המאה, ולנו רק נשאר לגלות איך בדיוק עושים את זה.

כמה טכנולוגיות רלוונטיות כבר מפותחות ונבחנות, והאתר של Center for Carbon Removal מביא תמצית שלהן (גלשו לאתר לפרטים נוספים או קראו ריאיון עם מייסד המכון Noah Deich). עם זאת נכון להיום דבר אחד משותף לכולן והוא חוסר התועלת הכלכלית הישירה: נניח ששאבנו כך וכך דו-תחמוצת הפחמן מהאטמוספרה, מה כבר יש לנו לעשות איתו חוץ מלשמור עליו שלא ישתחרר לאטמוספרה בחזרה? כשגם השאיבה וגם ההטמנה עולות כסף, איפה מסתתר הרווח? נכון, יש כמה תעשיות המשתמשות בפחמן דו-חמצני, כמו תעשיית המשקאות הקלים, אבל הצרכים שלהן בטלים בשישים בהשוואה לכמות הגזים שעלינו לשאוב מהאטמוספרה כדי שההשפעה תהיה משמעותית. מובן שהתועלת העיקרית משאיבת גזי החממה היא זו העקיפה – הקטנת נזקי ההתחממות הגלובלית – אבל במנגנונים הבינלאומיים הנוכחיים אין מי שישלם עבור תועלת שכזאת.

על אילו טכנולוגיות מדובר? כדי להסיר פחמן מהאטמוספרה יש לשאוב אותו, לדחוס אותו ולבסוף לקבור אותו כך שלא ישתחרר אליה בחזרה. כל פתרון חייב אפוא לשלב שרשרת של כמה מערכות וטכנולוגיות. אחד הרעיונות הוא לנטוע עצים הגדלים במהירות – ועצים כידוע סופחים פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה – ולאחר מכן לשרוף את העצים, אבל ללכוד את גזי הפחמן בארובות, למצק אותם ולקבור אותם במעמקי האדמה במכרות נטושים. רעיון אחר, המפותח במקביל בכמה מקומות בעולם, הוא לבנות מכונות השואבות פחמן מהאטמוספרה והופכות אותו בתהליך מורכב לדלק שאינו פולט גזי חממה.

אלו לא כל הטכנולוגיות הרלוונטיות, ועדיין לא ברור מהי הטכנולוגיה הטובה ביותר. כדי לעודד את התעשייה לפתח יכולות בַּתחום הכריזה חברת Virgin (של המיליארדר ההרפתקן סר ריצ'ארד ברנסון) כבר ב-2007 על "אתגר כדור הארץ" (Earth Challenge). הפרס למי שיוכיח שהוא מסוגל לשאוב ולאגור פחמן בקנה מידה מסחרי ובכדאיות כלכלית עומד על 25 מיליון דולר(!). אתם מוזמנים להתרשם מ-11 הפיינליסטים, כמו גם מחומרים נוספים באתר התחרות.

ואנקדוטה קטנה לפני שניפרד: מעצב הולנדי יצירתי מציע להסתכל על שאיבת פחמן מהאטמוספרה מכיוון אחר לגמרי (ואסתטי הרבה יותר). המעצב יזם פרויקט גיוס המונים (באתר kickstarter) לבניית מגדל בגובה שמונה מטרים שינקה אוויר עירוני מזוהם ויהפוך את חלקיקי הערפיח הדחוסים לתכשיטים (אם כי לא יפים ונוצצים כמו יהלומים, אפילו שאלו כמו אלו עשויים מפחמן). גם במקרה הזה נראה כי לא מדובר במיזם בעל השלכה גלובלית, אבל עדיין מעניין לגלוש באתר המרשים של המעצב.