נמר השלג הוא יצור מדהים. זהו אולי אחד הנציגים האחרונים של משפחת החתולים הגדולים שאין למדענים מידע מקיף על אורחות חייו. מדובר בחיה ביישנית וחמקמקה, אלופה בהסוואה, שהיכרותה עם מרחב המחיה שלה ושליטתה המוחלטת בו מאפשרות לה להפוך כמעט לבלתי נראית. העובדה כי מפגשים עם נמרי שלג פנים אל פנים הם אירוע נדיר כל כך זיכתה אותם בכינוי "רוחות הרפאים של ההרים". החיה עוצרת הנשימה הזאת (שיופייה עומד לה לרועץ שכן היא ניצודה בשל פרוותה הנדירה) הצליחה להסתגל לחיים בתנאי מזג אוויר קיצוניים של קור עז, אבל תפוצתה מצומצמת ומתרכזת רק באזורי רכסי ההרים הגבוהים של מרכז ודרום אסיה, ומומחים מעריכים כי אוכלוסייתה מונה כ-6,000-4,000 פריטים בלבד.

אין אדם שלא שמע על המושג "התחממות גלובלית". האיומים והאתגרים שהיא מציבה בפני כל יצור חי על כדור הארץ מעסיקים את המדענים ואת שוחרי הטבע ומדירים שינה מעיניהם. עבור נמרי השלג, נזקי ההתחממות הגלובלית יכולים להוות גזר דין מוות פשוטו כמשמעו. הסיבה לכך פשוטה – ככל שהטמפרטורה עולה, יש פחות שלג, ופחות שלג משמעו פחות ופחות אזורים שבהם נמרי השלג יכולים להתקיים. התהליך הוא הדרגתי כמובן, אך ככל שיעלו הטמפרטורות, כך יצטמצם מרחב המחיה של נמרי השלג לבלי הכר. נסיגת האזורים הקפואים בשל הפשרה תגרום לצמחייה להתפשט כלפי מעלה. קו העצים שמהווה את החיץ בין האזורים שבהם עצים וצמחים אחרים יכולים להתקיים לבין המרחבים השוממים של הטונדרות הקפואות יתחיל להתקדם לעבר פסגות ההרים ויצמצם את שטח הציד והמסתור של נמר השלג. בנוסף לכך, עם שינוי התכְסית סביר להניח שיחולו שינויים נוספים כמו התמעטות או הכחדה של בעלי חיים אנדמיים המשמשים כמזונו של הנמר או פלישה של זנים שלא יכלו לחיות באזורים הגבוהים והקרים לפני כן. שינויים כאלה יפרו לחלוטין את המאזן העדין שנבנה לאורך האבולוציה, ישבשו את שרשרת המזון וישפיעו מיד על טורפי העל.

אך לא רק שינויי האקלים משפיעים על נמרי השלג. אוכלוסייה של יותר מ-330 מיליון בני אדם נמצאת בטריטוריה של נמרי השלג (אפגניסטן, בוטאן, פקיסטן, סין, הודו, קזחסטן, הרפובליקה הקירגיזית, מונגוליה, נפאל, רוסיה, טג'יקיסטן ואוזבקיסטן). בני האדם שגם כך נוגסים כל העת בשטחי הבר ומכשירים אותם למגורים, לחקלאות ולמרעה, ירחיבו עוד יותר את מגמת ההתפשטות וידחקו את כל בעלי החיים, ובכללם נמרי השלג, אל שטחים קטנים מכדי להכילם ולא יאפשרו לכל אחד מהם לקיים את המרחב הטריטוריאלי הדרוש לצורכי ציד ורבייה. יתרה מזו, התכווצות שטחי הציד והתמעטות בעלי החיים שעליהם נסמכים נמרי השלג כמזון ייאלצו אותם לפלוש לאזורים מיושבים בחיפוש אחר חיות משק, עדרי בקר וצאן כמקור מזון ובכך יגדילו באופן משמעותי את המפגשים הבעייתיים בינם לבין בני אדם ויביאו להרג חיות הבר הללו. הנתונים המדאיגים מצביעים על כך שבמהלך 16 השנים האחרונות הצטמצמה אוכלוסיית נמרי השלג בכ-20% לפחות, ואם תימשך מגמת ההתחממות הגלובלית, יקטנו שטחי המחיה של נמרי השלג בכשליש!

מעט מדי נעשה כיום כדי להגן על נמרי השלג. ארגון ה-WWF נאבק רבות כדי להכריז על שטחים שבהם חיים נמרי השלג כעל שמורות אך עדיין רק 14% משטחי המחיה של נמרי השלג זכו עד עתה לסוג כלשהו של תהליך שימור ומחקר. בשנת 2013 נוסחה אמנה מיוחדת המוקדשת רק לנמרי השלג, ה-GSLEP, ובה מפורטות מגוון הפעולות שיש לנקוט כדי להגן על הזן הנמצא בסכנת הכחדה. חוקרים ומומחים מתחומים רבים ומגוונים מבצעים סקרים והערכות כדי לנבא את השינויים שעלולים להתרחש כתוצאה מההתחממות הגלובלית ולנסח דרכי פעולה בהתאם. כך, למשל, האיום על מקורות המים שבהם תלויים בני האדם החיים באזורים אלו דורש חשיבה ותכנון של תשתיות ומגבלות תנועה כדי לאפשר לאוכלוסייה האנושית להמשיך להתקיים מבלי לפלוש לשטחי המחיה של נמרי השלג ולפגוע בהם. מהלכים ייחודיים כמו פרויקט הצבת המצלמות האוטומטיות של ולדימיר ווֹרוֹבְּיוב, שהצליח לצלם את התמונה האיכותית הראשונה בהיסטוריה של נמר שלג בפארק הלאומי קאטון-קָרָגאי שבקזחסטן, מבטיחים שמידע חשוב ועדכני על אורחות חייהם של נמרי השלג יהיה זמין עבור החוקרים ויאפשר להם לתכנן טוב יותר את תהליך השימור וההגנה.ארגון ה-WWF משקיע זמן ומאמצים בניסיון להגביר את המודעות בקרב ארגונים וממשלות ובמקביל עמל כדי לגייס את התקציבים הדרושים לכל הפעולות המורכבות והיקרות שאולי יסירו מעל ראשיהם היפים של נמרי השלג את איום ההכחדה. לנו נותר רק לעקוב בדאגה ולקוות שהמאמצים יישאו פרי ושנמרי השלג יוכלו להמשיך להתבודד ולנהל את חייהם המסתוריים ומדי פעם לתת לנו הצצה מרהיבה אל יופיים המהפנט.

לנו בישראל אין נמרי שלג, בקושי יש לנו מעט שלג בהרים וכמה נמרים בודדים בנגב. אבל הסיפור של נמרי השלג הוא משל גם לנו, משל לסכנה שמציבים ההתיישבות האנושית וההתחממות הגלובלית בפני מינים רבים כל כך בסיכון ומשל גם לחשיבות התכנון והשימור טרם ההכחדה, כי סוף מעשה במחשבה תחילה.