אנחנו נוהגים לחשוב על אנרגיה בהקשר של חימום, תחבורה ותאורה, אבל מתברר שהביקוש לאנרגיה עבור קירור נמצא במגמת עלייה ברורה. עצרו לרגע וחשבו: על מה אתם מוציאים יותר אנרגיה – על חימום בחורף או על מיזוג בקיץ? מתברר שבראייה כוללת,
אזרחי העולם מוציאים יותר אנרגיה על חימום, אבל באמצע המאה לערך (2060 ליתר דיוק) צפוי היחס להתהפך. הביקוש לקירור ולמיזוג אוויר עולה כתוצאה מההתחממות הגלובלית ובשל העלייה המבורכת כשלעצמה ברמת החיים ברחבי העולם. אבל לקירור יש מחיר, והגדלת צריכת האנרגיה לטובת מיזוג אוויר עלולה להפוך את המאבק בהתחממות הגלובלית לקשה עוד יותר.
כיום
צריכת החשמל של ארצות הברית לבדה לצורכי קירור גדולה מצריכת החשמל לצורכי קירור של כל העולם יחדיו, וגדולה יותר מצריכת החשמל הכללית של כל יבשת אפריקה. במילים פשוטות – אמריקה מכורה למיזוג אוויר – במכונית, בבית, במשרד, למעשה בכל מקום – והתוצאות ניכרות הן בפליטת גזי חממה הן ביצירת אי חום עירוני (העיר משפיעה על האקלים וגורמת להבדל ניכר בין אקלים העיר לבין אקלים השטח הפתוח שסביבה, תופעה שרק מעודדת עוד יותר את השימוש במזגנים…). אבל ארצות הברית איננה לבדה, וסין כבר נושפת בעורפה – מספר הבתים הממוזגים בארצות הברית עלה מ- 64 מיליון בתים ל-100 מיליון ב-15 השנים האחרונות, ואילו בסין נרכשו 50 מיליון מזגנים רק ב-2010 לבדה. במקביל עלה שיעור המקררים בבתים בסין מ-7% ב-1995 ל-95% ב-2007, והיום יש לצפות לעלייה דומה בהודו (מוערך כי כבר היום כ-40% מהאנרגיה במומבאי נצרכת עבור קירור ומיזוג אוויר). בראייה כוללת מעריך פאנל המומחים של האו"ם למחקר שינויי האקלים והשלכותיהם (ה-IPCC) כי עד סוף המאה ה-21 הביקוש לאנרגיה למיזוג אוויר יגדל פי 33.
הבעיה קשה עוד יותר כיוון שהטכנולוגיה המקובלת לקירור היא מיושנת ופגיעה ומבוססת על דחיסה של גזים שהופכים בעצמם לגזי חממה רבי עוצמה כאשר הם דולפים. הערכות נוכחיות מצביעות על כך שקירור ומיזוג אחראיים ל-10-7% מסך פליטות גזי החממה, ומספרים אלו נמצאים במגמת עלייה. זאת ועוד, רחובותינו מלאים במשאיות קירור להובלת מזון שמשתמשות במנועי דיזל מזהמים כמקור אנרגיה למערכת המיזוג ובכך תורמות גם הן את חלקן לבעיית זיהום האוויר בערים, על המחיר הבריאותי הקשה שלה.
- לצמצם את הצורך בקירור ובמיזוג על ידי תכנון נבון יותר של מבנים (הנה דוגמה) ופיתוח מוצרים (מזון, תרופות) שאפשר לאחסן בבטחה ללא דרישות קירור מחמירות.
- לפתח טכנולוגיות שייעלו את מערכות המיזוג, כך שהן יצרכו פחות אנרגיה ליחידת קירור.
- חשיבה מערכתית: היכן אנחנו מייצרים קור ונפטרים ממנו, כיצד אפשר לאחסן קירור ועוד.
- ואחרון חביב, איך לא, ביסוס מערכות קירור על מקורות אנרגיה מתחדשים.
הדו"ח של צוות המומחים המליץ לבריטניה להשקיע בפיתוח טכנולוגיות לקירור ירוק לאור הצפי לביקוש גובר ומתוך רצון להיות גורם מוביל בעולם. ואנחנו שואלים, למה רק בבריטניה? בישראל הצורך במיזוג גדול הרבה יותר, ויזמות טכנולוגית היא דרך חיים, אז מי מרים את הכפפה?
לקריאה נוספת:
פוסט ישן שלנו על חיסכון באנרגיה במיזוג אוויר ועל ספר המנתח את ההשלכות של "מלכוד מיזוג האוויר".