חיה שרגילה לחיות בשולי מדבר יכולה לנדוד ולשנות את מרחב המחיה שלה כשהמדבר מתרחב עקב התחממות כדור הארץ. צמחייה הררית האופיינית לגבהים מסוימים יכולה להתפשט לרצועה גבוהה וקרירה יותר כאשר האקלים נהיה חם יותר ומותאם פחות לצרכיה. אבל מה יכולים לעשות הצמחים והדגים כאשר מערכת האקלים הטבעית של אגם זה או אחר משתנה? לאן יעברו הדגים כאשר אצות רעילות ילבלבו במים החמימים? כיצד תתמודד המערכת האקולוגית של האגם עם מינים פולשים שנהנים מתנאי האקלים החדשים? צמחייה וחי יכולים לעיתים לשנות את מרחב המחיה שלהם, אך המערכת האקולוגית באגמים הרבה פחות גמישה ומסתגלת.

לאור הנתונים האלה, המדידות האחרונות של התחממות האגמים מדאיגות במיוחד. לא די שהאגמים מתחממים עקב שינויי האקלים הגלובליים, אלא שבמקרים רבים הם גם מתחממים בקצב גבוה יותר מסביבתם. במחקר בינלאומי מקיף מסוגו, שעליו חתומים לא פחות מ-57 חוקרים, נמדדו בשטח ובאמצעות לווייני חישה מרחוק שינויי הטמפרטורה ב-235 אגמים המכילים יותר מחצי מכמות המים השפירים בעולם. המדידות נערכו בפני השטח של המים בקיץ ונמצא כי ב-25 השנים האחרונות התחממו מי האגמים ב-0.85 מעלה בממוצע, שזה בערך כפול מההתחממות הממוצעת על פני כדור הארץ כולו. בחלק מהאגמים ההתחממות בתקופה הנדונה הייתה אף כפולה מכך. מדובר בעיקר באגמים צפוניים שבהם תקופת הקיפאון התקצרה ושינויי האקלים הביאו לדילול ברמת העננות האופיינית לאזור.

קחו לדוגמה את אגם בייקל, ימה עמוקה צלולה ועתיקה העולה בשטחה על שטח מדינת ישראל ומכילה כ-20% מכמות המים המתוקים העיליים על פני כדור הארץ כולו. מתברר כי האגם התחמם בכ-2 מעלות ב-25 השנה האחרונות, והתקופה שבה האגם מכוסה בקרח (בדרך כלל ינואר עד מאי) התקצרה בכמה שבועות. הדבר עלול להוביל לפגיעה באיזון האקולוגי באגם וכבר מאיים על אוכלוסייה של כלבי ים ייחודיים למקום, כלבי הים היחידים בעולם שחיים בסביבה של מים מתוקים.

ומה אצלנו? במחקר השתתף גם חוקר מישראל, ד"ר אלון רימר מהמכון לחקר ימים ואגמים לישראל – המעבדה לחקר הכנרת. לדבריו, ניתוח של טמפרטורת פני הכנרת על פני תקופה של 46 שנים (2015-1969) מגלה כי הטמפרטורה הממוצעת של פני המים בחודשי הקיץ עלתה בכ-1.65 מעלות צלזיוס (קצב של כ-0.036 מעלות לשנה או 0.9 מעלה ב-25 שנה, דומה לממוצע ההתחממות באגמים בעולם כולו). המחקרים מעלים כי טמפרטורת פני שטח האגם והשינויים במהלך הקיץ נשלטים על ידי שני גורמים. הראשון הוא עלייה בטמפרטורת האוויר באזור האגם (1) והשני הוא המפלס הנמוך יחסית של האגם בעשורים האחרונים בהשוואה למפלס בשנים 1969 עד 1990 (2). בכך מוסיפה ההתחממות ללחצים הרבים המופעלים על המערכת האקולוגית המורכבת של אגם הכנרת היקר ללבנו, אגם שהוא סמל לאומי ומשאב טבע ייחודי עבור המדינה.

שפע הנתונים שרק מקצתם הבאנו לכם בפוסט זה מהווה כר נרחב למחקר שנועד להבין את תהליכי התחממות האגמים ולסייע במאמצים לשמירה על המגוון הביולוגי והאיזון האקולוגי הקיימים. המידע איננו זמין לכול בדרך מקרה אלא מרוכז בצורה נוחה וגלובלית בזכות יוזמה של עשרה מדענים שהקימו ב-2010 ארגון בשם Global Lake Temperature Collaboration. כיום הארגון מונה יותר מ-70 חוקרים ומכסה כ-300 אגמים מיותר מ-60 מדינות. קיומו מדגים את חשיבותו ותרומתו של שיתוף פעולה מדעי חוצה גבולות, כי לכולנו יש רק כדור הארץ משותף אחד.