ב- 2014 עוד התלבטנו. עקב שגיאות קלות אפשריות במדידות, 2014 הייתה מועמדת טובה לתואר השנה החמה ביותר על פני כדור הארץ מאז החלו המדידות, אבל כבר היו שנים קודמות חמות במידה דומה. נחמד שהתלבטנו, אבל הדיון הזה כבר שייך להיסטוריה, כי
שנת 2015 הייתה חמה במיוחד וניפצה כל שיא קודם. הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ בשנה שעברה עלתה במעלה שלמה אחת יחסית לשלהי המאה ה-19, והשיא החדש זינק ב-0.13 מעלה יחסית לשיא הקודם.
לצערנו במגמת ההתחממות הנוכחית יש חשש כבד שגם שיאים אלה לא יישמרו זמן רב, ותחילת 2016 אינה מבשרת טובות. חורף 2016 היה חם במיוחד, וחשנו זאת גם על בשרנו, אבל חמורה הרבה יותר הייתה האנומליה של החום בקוטב הצפוני. בחודשים ינואר ופברואר נמדדו בקוטב הצפוני טמפרטורות חריגות במיוחד, 5.8-4.5 מעלות יותר מהמקובל רק במאה הקודמת. להתחממות האזור הארקטי השפעה דרמטית על תופעות אקלימיות רבות כמו הפשרת קרחונים ועליית גובה פני הים.
ולמה זה קורה? שנת 2015 הייתה חמה במיוחד בגלל שתי סיבות עיקריות. מגמת ההתחממות הכללית ומופע אל-ניניו בולט בעוצמתו. ה
אל-ניניו הוא תופעה מחזורית המתבטאת בהתחממות מי האוקיינוס השקט שמביאה לעליית הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ בכללותו כמו גם לאירועי אקלים קיצוניים ברחבי הגלובוס. האל-ניניו מגביר את הלחות באטמוספרה בשל הגברת האידוי של מי האוקיינוס החמים ומביא ל
שינוי בזרמים שבהם האוויר הלח נע באטמוספרה. התוצאה כפולה – בצורות בחלק מהאזורים וגשמים חריגים באחרים. נכון להיום מחזור האל-ניניו הנוכחי בדעיכה, אבל רק עד המחזור הבא, ומגמת ההתחממות הכללית ממשיכה בשלה.
כאמור, האל-ניניו הנוכחי בדעיכה אבל זה המקום להזהיר משאננות. כל עוד מגמת ההתחממות הנוכחית תימשך, כך תופעות האקלים הקיצוני רק ילכו ויתרבו, ובמחזורי האל-ניניו הבאים עוד נתגעגע לשיאים הנוכחיים. יש לראות בשיאי החום של 2015 ואירועי האקלים האחרונים זרקור אזהרה (בהתחלה נכתב כאן נורת אזהרה – אבל אפילו המילה זרקור לא מצליחה לבטא את חומרת הסכנה), ולפעול בהקדם המיידי, ברוח הסיכומים מוועידת פריז האחרונה. חשבו על כך ב
יום כדור הארץ הקרב –22 באפריל –
יום שנבחר על ידי נשיאי סין וארצות הברית לחתימה על ההסכם ההיסטורי שגובש בוועידה.