הכוכב הירוק

30 מאי 2016

האם רמתו הגבוהה של הפחמן הדו חמצני בעולמנו התעשייתי הוא בעצם תהליך חיובי? התשובה המרתקת בכתבה שלפניכם

בני האדם משנים את פני כדור הארץ. על כך אין עוררין. אנחנו המין היחידי שמיום שעמד על דעתו מפר באופן שיטתי את האיזון העדין שעליו עמלה אמא טבע במשך מיליארדי שנים. בניגוד לכל בעלי החיים האחרים על הפלנטה הזו, בני האדם מסוגלים להזיז הרים, במובן המילולי של המילה, ולבצע פעולות פולשניות בכל אספקט אפשרי. המהירות המסחררת שבה הצלחנו להשחית תהליכים של עידנים גורמת למדענים ולנאמני הסביבה קושי אדיר לעקוב אחר כל התמורות ולהבין אל נכון מהן ההשלכות שעמן ניאלץ להתמודד כבר בעתיד הקרוב.
אחד הפרדוקסים המוזרים במחקרים מהעת האחרונה קשור לאחד הגזים הנפוצים ביותר – הפחמן הדו חמצני (CO2). גז זה, שמצוי באופן טבעי בטבע, שינה את כמותו באטמוספרה ובאוקיינוסים בצורה דרסטית מאז החלה המהפכה התעשייתית. פליטת גזים שמקורם במנועי שריפה פנימית, בשריפת פחם ובתהליכים אחרים פרי פיתוח אנושי העלתה את הערכים שלו לרמות גבוהות בהרבה מאלה שהיו אמורות להיות באופן טבעי. אך לאחרונה היו כאלה שלא זו בלבד שלא ראו בתופעה זו דבר פסול, אלא שהם אף שיבחו אותה.
כדור הארץ שלנו נקרא "הכוכב הכחול" על שום השתברות קרני האור באטמוספרה והשמים הכחולים שלו כמו גם צבע הימים והאוקיינוסים. אך לאחרונה נדמה כי בזכות אותן רמות פחמן דו-חמצני גבוהות העולם נהיה ירוק ויותר ויותר. כידוע פחמן דו חמצני הוא מאבות המזון של הצמחים הגדלים כאן. הגז חסר הצבע והטעם הזה הוא הבסיס לתהליך הפוטוסינתזה המספק לצמחים את האנרגיה הדרושה להם ואת הכלורופיל – החומר המקנה להם את צבעם הירוק. ולמי שעדיין לא הבין את הקשר – רמות גבוהות של פחמן דו חמצני משמעותן יותר "מזון" לצמחים שיהפכו ירוקים יותר, גדולים יותר ופוריים יותר ויותר. החוקרים ביצעו מדידות והגיעו למסקנה שהגדילה המוגברת של הצמחים כתוצאה מצריכת הפחמן הדו חמצני המוגברת שוות ערך להוספת כ-18 מיליון קמ"ר של צמחייה! יתרה מזו, ידוע שהצמחייה על כדור ארץ היא כמו מסנן ענק ה"מנקה" את האוויר מהפחמן הדו חמצני ופולט חמצן. אם מתברר שהצמחים למדו לצרוך יותר מן הגז הרעיל הזה, הרי שהכוכב שלנו יהפוך לא רק לירוק יותר אלא גם לנקי הרבה יותר! חדשות משמחות מאוד, הלוא כן?
אלא שהמציאות כרגיל מורכבת בהרבה. אף שלמראית עין ערכי הגז הגבוהים הופכים את הצמחים לירוקים יותר, הרי שבפועל מדובר בסוג של אחיזת עיניים, כזו המסתירה תחתיה איומים וסכנות גדולות.
כדי לברר אם התיאוריה שלפיה רמות פחמן דו חמצני גבוהות אכן יגדילו את תפוקת היבולים נערכו כמה מחקרים מבוקרים בחממות מיוחדות. בשלבים הראשונים אכן נצפתה צמיחה מוגברת ואף פירות וירקות גדולים יותר, אך השמחה, מתברר, הייתה מוקדמת מדי. כך הוכח למשל כי רמות פחמן דו חמצני גבוהות יותר יגרמו לצריכה מוגברת של מים, ואף שכמות היבולים תגדל וגודלם יחרוג מהנורמה, הרי שאיכותם תרד. הצמחים מתפתים לנצל את רמות הפחמן הדו חמצני הגבוהות אך "נאלצים" לבצע תהליכי פיצוי שונים. המחקרים הוכיחו עוד שפירות וירקות שגדלו עם "מנות יתר" של פחמן דו חמצני הכילו הרבה פחות חלבון ומינרלים. בנוסף לכך בשל העובדה שהצמחים צורכים יותר מים וחומרי דשן, תהליך הצמיחה הופך להיות בזבזני מאוד, דבר שיגרור עלייה של מחירי היבולים עבור הצרכן הסופי.חבל, היינו מעדיפים שהמצב יהיה שונה, והיינו שמחים לו יכולנו לשרוף דלקים פוסיליים, להעמיס על האטמוספרה פחמן דו חמצני בלי חשבון ובכך להפוך את הצומח לירוק ומזין יותר. אלא שכפי שאנחנו מדווחים לכם פעם אחר פעם, פעולת האדם משנה את האיזון העדין של האקלים ופוגעת בחי ובצומח על פני כדור הארץ. הטענה כי רמות גבוהות של פחמן דו חמצני הן מתכון לצמחייה עשירה וחיונית היא טענה שגויה ביסודה. אז נכון, אולי יהיה לנו כוכב ירוק ויפה כלפי חוץ, אבל איזו תועלת תצמח לנו מכך אם נתקשה להתקיים עליו?

קרדיטים לכתבה

כתיבה: מערכת | פורסם בתאריך 30/05/2016

פוסטים דומים