אחד התהליכים המשמעותיים שהאיצה המהפכה התעשייתית הוא תהליך העיור. רבים ארזו את כל רכושם ועברו לעיר בתקווה לבנות להם ולילדיהם עתיד טוב יותר. כחצי מאוכלוסיית העולם מתגוררת כיום ביישובים עירוניים, והמגמה הזאת רק הולכת ומתגברת. על פי התחזיות, ב-2030 כ-70% מאוכלוסיית העולם יגורו בשטחים עירוניים. תהליך זה לצד תהליך התיעוש הוליד את תופעת איי החום העירוניים. המונח הזה נטבע ב-1810 על ידי לוק האוורד ומשמעותו עיר או מטרופולין שהאקלים בהן חם ולח יותר מהאזורים הכפריים שסביבן. וכשגם הסביבה מתחממת עקב ההתחממות הגלובלית, ההתחממות באיי החום העירוניים כפולה ומכופלת.

כדי להבין את השפעת איי החום העירוניים על חיינו מספיקה הסתכלות על התופעה במספרים. על פי הנתונים האמריקאיים, טמפרטורת האוויר הממוצעת בשנה בכרך של מיליון איש או יותר עולה ב-3-1 מעלות צלזיוס על הטמפרטורה הממוצעת בסביבה, ועיקר השינוי הוא בשעות הלילה (לילות חמים יותר בעיר). כאשר מסתכלים על חום פני השטח (גגות, מדרכות וכו'), ההבדלים גבוהים בהרבה – 10-5 מעלות צלזיוס בלילה, וביום, כשהשמש בשיאה, המצב מחמיר עוד יותר, והבדלי הטמפרטורות מזנקים ל-15-10 מעלות צלזיוס. אז אם קפצתם לביקור באזור הכפרי הקרוב לעיר מגורכם והרגשתם הקלה משמעותית בחום ובלחות – דעו שיש לכך סיבה.

הסיבות להתפתחותם של איי חום עירוניים הן רבות, ולכולן אחראי בצורה זו או אחרת האדם. מלבד הסיבות הברורות של החום הנפלט ממכוניות, ממזגנים ומאזורי תעשייה עירונית, הסיבה המרכזית להתפתחות איי החום העירוניים היא שינוי פני השטח העירוני מטבעי לבנוי. במקום שטחים טבעיים המאופיינים בצמחייה ובקרקעות סופגות לחות המסוגלות לקלוט את החום בתוכן ולשחרר במקומם אדי מים ובכך לקרר את הסביבה, יש כיום יותר ויותר משטחים בנויים העשויים מחומרים כמו אספלט ובטון שסופגים את קרינת השמש ומשחררים חום לסביבתם.

אפילו לבחירת הצבע והגובה של הבניינים יש השפעה אדירה על קליטת החום – בתים נמוכים בגוונים בהירים הוחלפו בבניינים רבי קומות בגוונים כהים (בד בבד עם הגידול באוכלוסייה העירונית ושינויי מגמות בתחומי העיצוב והבנייה). הגוונים הכהים קולטים יותר שמש, והבניינים הגבוהים גורמים להשתקפות וקליטה של השמש ובכך מגבירים את אפקט כליאת החום. בניינים גבוהים גם חוסמים את הרוח ובכך מונעים מזיהומים להתפוגג.

איי חום עירוניים משפיעים לא רק על תושבי הערים אלא גם על כל המערכת האקולוגית סביב: צמחי נוי ויערות עירוניים סובלים מהפרעות פיזיולוגיות בעקבות עליית הטמפרטורות; ובני האדם לוקים יותר במחלות המושפעות מחום – מכת חום, תשישות והתכווצות שרירים. חוקרים מעריכים כי כמות החולים במחלות הקשורות לכלי הדם ולריאות צפויה לעלות באופן משמעותי, והסובלים העיקריים מכך יהיו ילדים וקשישים.

הבשורות הטובות הן שהידע שברשותנו על הסיבות להיווצרותם של איי חום עירוניים מאפשר לנו למצוא פתרונות. המחסור בצמחייה הוליד את הגג הירוק (green roof) – גג מכוסה צמחייה הקולטת את חום השמש ופולטת אוויר קר (בשונה ממבנים בעלי גג רעפים או בטון). החיסרון הוא שמוערך כי גג כזה הוא אפקטיבי רק אם כשליש מהרחוב משתמש בו. במדריד לקחו את העניין צעד אחד קדימה והכריזו על תכנית שתכסה כל חלל לא מנוצל בעיר (על גגות ועל הקרקע) בצמחים. כבר עכשיו הם יכולים להתגאות בעיצוב מחדש של 24 רחובות מרכזיים בעיר שמיטיב עם הולכי הרגל ועם הסביבה.

פתרון נוסף הוא צביעת המבנים בצבעים בהירים. עבור אלו שמעדיפים צבעים כהים הומצא ציפוי המכסה את הצבע הבהיר בצבעים כהים וקולט פחות שמש. מלבד שני הפתרונות האלה יש העושים שימוש במים כדי לספוג כמות גבוהה של חום, למשל באמצעות ממטרות המרטיבות את הגגות הלוהטים וטיפוח של מקורות מים קיימים או יצירת מקורות מלאכותיים.

ומה קורה בישראל? גם בישראל ניכר אפקט השפעת איי החום העירוניים. מחקר שנעשה בבאר שבע ב-2011 הצביע על עליית טמפרטורות בעיר לעומת האזורים הכפריים סביב. מחקר נוסף בדק את השפעת הצמחייה על עומס החום וגילה כי לצומח תפקיד משמעותי במיתונו.

לסיום אנו קוראים לכם לקחת חלק במאמץ לבלימת התפתחותם של איי החום העירוניים. בנו את בתיכם מחומרים ידידותיים לסביבה, שתלו צמחייה בסביבתכם ועזרו לנו להעלות את המודעות לבעיה החשובה הזאת.