רק כ-24 מיליון דונם ברחבי העולם משמשים לגידול אחד הצמחים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית בכל פינה כמעט על פני הגלובוס – צמח התה, הלוא הוא שיח הקמליה הסינית (לשם השוואה, מדובר בשטח הקרוב לשטחה של מדינת ישראל ערב מלחמת ששת הימים). למעשה זהו המשקה הנצרך ביותר בעולם אחרי מים, ומיליוני אנשים אוחזים בכל רגע נתון כוס ובה המשקה המהביל. אך ההתחממות הגלובלית, על שלל השפעותיה, גורמת לפגיעה קשה גם בכמות יבולי התה ובאיכותם. בהודו, למשל, המגדלת כשליש מכמות התה העולמית, נרשמו באזורי הגידול העיקריים עלייה של כ-2 מעלות בטמפרטורה הממוצעת ושינוי דרמטי בעוצמת הגשמים. כמות המשקעים הכוללת אמנם לא השתנתה, אך אם בעבר ירדו הממטרים במתינות לאורך תקופה, הרי שהיום שינויי האקלים גורמים להם לרדת בפרצי מטחים אלימים שלא רק משחיתים את הצמחים עצמם אלא אף גורמים לתופעות כמו שיטפונות וסחיפת קרקע שפוגעים כמובן אנושות באזורים שבהם הם מכים. לצד הסופות האלימות מתפתחים לפרקים תנאי יובש וחום קיצוניים שלא היו קיימים בעבר, והבוקה ומבולקה האטמוספרית הזו אינה מיטיבה עם הגידולים בלשון המעטה.

בניסיון להבין את האיום של פגעי מזג האוויר על גידולי התה בעולם קיבלה לאחרונה אוניברסיטת Tufts שבמדינת מסצ'וסטס בארצות הברית תקציב של כמיליון דולר כדי לבחון את ההשפעות ולחשוב על דרכים להילחם בתופעה. המחקר יתרכז בגידולים בסין, שם העלייה בטמפרטורות גררה תופעה מסוכנת נוספת – נדידה של מזיקים. החרקים שהיו מרוכזים עד עתה באזורים הנמוכים יותר החלו לנדוד לאזורים גבוהים יותר בשל העלייה במידות החום, ובכך נחשפים צמחי התה, שעד עתה סבלו פחות ממזיקים, לאיום מסוג חדש.

ואם לא די בכך, צמחי התה רגישים מאוד וקשים לגידול, ולכן העתקת מרחבי הגידול של צמחי תה ממקום למקום היא קשה ביותר. גידול של תה דורש השקעה וטיפוח של שנים עד לקבלת תרכובת הכימיקלים הייחודית המגדירה את הארומה והטעם הייחודיים לעלים – האם ידעתם שגידול שיח תה שמפיק עלים באיכות מעולה יכול לארוך אפילו 60 שנה?

אוהבי התה אניני הטעם ודאי יצטערו לשמוע כי למזג האוויר יש השפעה דרמטית גם על הטעם המתקבל. "טעמו של התה והארומה הייחודית כל כך של כל זן", אומר קולין אוריאנס, פרופסור במחלקה ללימודי ביולוגיה באוניברסיטת Tufts, "נקבעים על ידי כימיקלים ייחודיים המושפעים מאוד ממזג האוויר. אנשים צורכים תה בזכות הטעם הייחודי שלו, ואם אותן תכונות ייפגעו, אנשים פשוט יפסיקו לצרוך אותו".

מומחים מעריכים כי אם לא יימצא פתרון ראוי לפגיעה ביבולי התה, לא מן הנמנע שתפוקת היבולים באזורים מסוימים בעולם תצנח בכ-40 עד 50 אחוז בעשורים הקרובים. כיום תעשיית התה העולמית מגלגלת מיליארדי דולרים בכל שנה ומפרנסת המוני משפחות העוסקות בכל האספקטים הנוגעים לגידול ושיווק התה ברחבי העולם. מובן שפגיעה בגידול התה ובצריכתו תפגע באופן ישיר גם בכל אלה שפרנסתם תלויה במוצר, ונראה שהראשונים שייפגעו הם דווקא החלשים יותר – האיכרים הפשוטים שבלי מטעי התה שלהם עלולים לסבול מחרפת רעב.
אז מה צופן לנו העתיד? האם ניאלץ לוותר על כוס התה שלנו יחד עם הקפה, שגם נאנק תחת העול הכבד של ההתחממות הגלובלית (ראו למשל כאן)? ובכן, אם לשפוט לפי התחזיות שמציגה אן-מארי ברודר מהפורום למען העתיד (Forum for the Future), בעזרת טכניקות גידול חדשות המותאמות לכל אותם שינויים אקלימיים – כמו שתילה והעתקה של צמחים לאזורים גבוהים יותר ולמדרונות שבהם שורר ערפל, שינוי משטר ההשקיה והקטנת עיבוד וקלטור הקרקע סביב הצמחים – יהיה אפשר לצמצם את הנזק, ולדעתה התחזית אינה קודרת ואפוקליפטית כל כך. ברודר מובילה יחד עם מגדלים, סוחרים וצרכנים ברחבי העולם פרויקט בשם "תה 2030" ששם לו למטרה לנהל את המשבר המתפתח ולנסח רעיונות ופתרונות שיאפשרו לכולנו להמשיך ליהנות מהמשקה הארומטי עוד שנים רבות.