עצים הם הפתרון הזול והפשוט ביותר להתמודדות עם הצטברות גזי החממה וההתחממות הגלובלית הנגזרת מכך. הם קולטים כמות אדירה של פחמן דו-חמצני ופולטים כמות אדירה של חמצן. הבעיה היא שכ-6-3 מיליארד עצים נכרתים מדי שנה. ואם לא די בכך, שיקומו של יער הוא תהליך מורכב ורב שלבי שיכול להתפרש על פני 300-100 שנים.

חברת DroneSeed האמריקאית הגתה רעיון שיכול לשנות את חוקי המשחק. את השעות הארוכות שמשקיעים נוטעי העצים בעישוב, בריסוס ובנטיעות, ואת הכלים היקרים והכבדים וכוח האדם הרב הנדרשים לשם כך יחליף מכשיר אחד קטן וחכם – מזל"ט. המזל"ט של החברה מסוגל לבצע שלוש פעולות: נטיעה של זרעי עצים, ריסוס עשבייה שמונע פגיעה בעצים וניטור סטטיסטי של העצים המאפשר לקבל תמונת מצב עדכנית על בריאותם.

גם בבריטניה קם לו סטארט-אפ שמבקש להתמודד עם הבעיה – BioCarbon Engineering, שבראשה עומד מהנדס שעבד ב-NASA במשך כ-20 שנה. החברה שמה לעצמה למטרה לשתול כמיליארד עצים (!) בשנה, וכבר היום היא פעילה בדרום אפריקה ומשתפת פעולה עם גופי האו"ם הרלבנטיים בתכנון הרחבת הפעילות.

בשלב הראשון נשלחים המזל"טים לצלם את השטח במפות תלת ממדיות שמטרתן לאמוד את כמות המזל"טים הנדרשים לעבודה, את טיבו של השטח וכדומה; לאחר מכן בונים תכנית זריעה אופטימלית לשטח הנתון; טוענים תרמילי זרעים בכמוסות שמתכלות ברגע המפגש שלהם עם השטח ובהן ג'ל תזונתי עשיר שיסייע לתהליך הקליטה של הזרעים באדמה; יורים את התרמילים בשטח הזריעה; ולבסוף מבצעים באמצעות המזל"טים מעקב וניטור אחר תהליך הקליטה והצמיחה של העצים כדי לאפשר טיפול בבעיות ולהסיק מסקנות לעתיד.

בעוד ששתי החברות הללו מצאו פתרונות אוויריים, המציאו שני סטודנטים מאוניברסיטת ויקטוריה שבקנדה כלי קרקעי לנטיעת עצים. השניים פיתחו את TreeRover, כלי רכב בעל ארבעה גלגלים שהמנגנון שלו מבוסס על אוויר דחוס והוא מופעל באמצעות סוללות. הכלי הזה מאפשר נטיעה של עץ ב-15 דקות בלבד, אך הוא עדיין בשלבי בנייה ראשונים וסובל מכמה ליקויים שמעכבים את יציאתו לשוק. שני הסטודנטים האלה יצאו בקמפיין מימון המונים כדי ליצור גרסה משופרת של כלי הרכב הזה.

ומה בארץ? כידוע, טכנולוגיה מתקדמת אינה זרה לנו, וישראל אף נחשבת מובילה עולמית בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים. לכן תשמחו לשמוע כי קרן קימת לישראל עורכת כבר שלוש שנים ניסיונות מוצלחים בשימוש בכטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) לצורך מיפוי שטחי שריפות, ביצוע סקרי הישרדות לאחר נטיעות יער צעירות, סקירה וניטור של בריאות היער (התייבשות ופגיעה ממזיקים) ואפילו ביצוע סקרים על כמות המבקרים ביערות ודפוס התנועה שלהם לאורך שעות היום. רק נקווה שאת התענוג של נטיעת עצים בט"ו בשבט, עם הריח המשכר של האדמה הטרייה, לא ייקחו מאיתנו וייתנו לאיזה כטב"ם לעשות במקומנו