דבורת הדבש היא יצור מופלא ומוכרת לכולנו בעיקר בזכות הדבש שהיא מייצרת. אך יתרונה האקולוגי של דבורת הדבש עולה לאין שיעור על יתרונותיה של צנצנת דבש מזין ובריא שכן היא שמאביקה חלק גדול מן הצמחים המשמשים לנו כמזון.הבה נעצור רגע ונחזור לשיעורי הטבע בבית הספר היסודי. כולנו למדנו שצמחים מתרבים ומרחיבים את המאגר הגנטי שלהם באמצעות האבקה. מובן שהתיאור הזה פשטני מאוד. נושא הרבייה בצמחים מורכב הרבה יותר וכולל סוגים שונים של רבייה כמו רבייה מינית ואל-מינית (וגטטיבית) שלכל אחת מהן מאפיינים ייחודיים, אך מאחר שבדבורים עסקינן, נתרכז הפעם בצמחים המתרבים באמצעות העברת אבקה מהאבקנים (אברי הרבייה הזכריים) אל העלי (איבר הרבייה הנקבי הבנוי מצלקת, עמוד עלי ושחלה). במהלך האבולוציה פיתחו הצמחים שיטות מחוכמות להפצת האבקה באמצעות רוח ומים, אך צמחים רבים עדיין תלויים בבעלי חיים, חרקים בעיקר, שיבצעו את העברת הגרגירים האלה פיזית מפרח לפרח. ולא זו בלבד אלא שרוב הצמחים האלה הם מקור מזון חשוב עבור האדם. ומי היא שדואגת לבצע את תהליך ההאבקה שבלעדיו לא ייצרו הצמחים את הפירות, הירקות ושאר התוצרים שאנו אוהבים כל כך לזלול? נכון, דבורת הדבש.

אלא שדבורת הדבש הולכת ונכחדת. תיעוש ועיור, זיהום סביבתי, התחממות גלובלית, טפילים ומחלות, כל אלו ועוד אחראים לדלדול המאסיבי של אוכלוסיות הדבורים בעולם, תופעה שמדאיגה מאוד את מומחי הסביבה. בארצות הברית, למשל, אחראיות הדבורים להאבקת כשליש מגידולי השדה וכך גם המצב במקומות אחרים בעולם. בתרחיש האפוקליפטי שבו נכחדות כל הדבורים מן העולם, אחת מתוצאות הלוואי הברורות היא ירידה חדה בכמות היבולים וכפועל יוצא – מחסור משמעותי במזון. כדי להתמודד עם האיום הזה החלו מדענים, מהנדסים וממציאים ברחבי העולם לעמול על תחליף מכאני מעשה ידי אדם שיאפשר להמשיך לבצע את האבקת הצמחים במקרה שיום הדין יגיע והדבורים ייכחדו. קבוצה אחת כזו מאוניברסיטת ורשה שבפולין פיתחה לאחרונה רובוט כזה שאפילו יודע לעוף. הרובוט, הקרוי B-Droid, הוא למעשה רחפן המבצע את פעולת ההאבקה מהאוויר. הרובוט נשלט מן הקרקע באמצעות תוכנה רבת עוצמה שאוספת מידע ממצלמות המותקנות על הרחפן, מעבדת אותו ובכך מתכננת עבורו את המסלול שבו יטוס מפרח לפרח. מובן שמדובר בפעולה מורכבת מאוד, שכן אחת הבעיות של רחפנים היא זמן התעופה הקצר יחסית התלוי באורך חיי הסוללה שלהם. כדי למצות את המרב מזמן התעופה הקצר, יש צורך בתכנון מדוקדק ויעיל של המסלול. את יכולותיו של הרובוט המעופף עדיין לא בדקו בשטח, מאחר שפיתוחו עדיין לא הסתיים, אך המדענים בדקו את הגרסה הקרקעית של מכונת ההאבקה שלהם, ורובוט שנסע בשדות לגידול שום הניב תוצאות טובות בהרבה ביחס להאבקה טבעית.

על רקע הטכנולוגיה המורכבת הנדרשת כדי לפתח דבורובוט, אי אפשר שלא להתפעל מכושר היצירה של הטבע ומהסינרגיה שהתפתחה בין החי – דבורים במקרה הזה – לצומח. אמנם המוח האנושי הקודח מוכיח כי לפחות נקודתית יש בכוחנו להחליף את הדבורים ברובוט להאבקת הצמחים, אבל האם זה העתיד שאנו מייחלים לו? האם אנחנו באמת מאמינים שנצליח להנדס את הטבע ולבנות מכונות כדי לספק פתרונות שהאבולוציה עיצבה לאורך עידנים? לדעתנו לא ולא, וגם אם הדבורובוט יוכל לסייע בגידול זה או אחר, הטבע העשיר והיפה כל כך שלנו ייפגם אם אוכלוסיית דבורי הדבש תיכחד.

וברשותכם, כמה מילים לסיום בנימה קק"לית: אוהבי הטבע והסביבה, אנשי מקצוע רבים וגם אנחנו בקק"ל תמימי דעים לגבי הגישה שיש לנקוט בסוגיית היעלמותן של דבורי הדבש ומעדיפים מציאת פתרונות שימנעו את היכחדותן על פני המצאת תחליפים עבורן. אנו, בני האדם, פוגעים בדבורים בדרכים רבות, כמו שימוש חסר הבחנה בחומרי הדברה, מונוקולטורה בחקלאות (צמצום/ביטול המגוון הגנטי בגידולים חקלאיים) וכמובן זיהום סביבתי ועיור, ולכן יש בידינו גם הכוח לצמצם את הפגיעה ובכך להציל את הדבורים. ובנימה אופטימית, תשמחו ודאי לדעת שפעולות הצלה כאלו נעשות כבר שנים רבות בשטח ובמחקר על ידי אנשי קק"ל בשיתוף עם הדבוראים בישראל.