צריכת יין היא חלק בלתי נפרד מחיינו – יהודים ונוצרים מצווים לשתות יין בטקסים דתיים ובחגים; מחקרים בתחום הבריאות מצביעים על סגולות רפואיות של צריכת יין; ואנשים נהנים לשתות יחדיו כוס יין בבר השכונתי או בבית. כלי חרס עתיקים לאחסון יין שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בסין
מעידים על צריכת יין כבר בסביבות 7,000 לפנה"ס. עד כאן הכול טוב ויפה, כל עוד שותים במידה, אבל למרבה הצער ההתחממות הגלובלית ותופעותיה משפיעות לרעה על ענף היין, המגלגל כיום כ-300 מיליארד דולר בשנה, ומעמידות אותו בסכנה.
בעשורים האחרונים החל ענף היין במדינת ישראל לשגשג, ו
כיום פועלים בארץ כמעט 300 יקבים הפרושים על פני כ-50 אלף דונם ומשתמשים ביותר מ-30 זנים של ענבי יין. עד לפני כ-30 שנה היה אפשר למצוא ברשתות השיווק יינות פשוטים בלבד, אך מאז גדל ההיצע, וכיום איכות היינות הישראליים אינה נופלת מאיכויות היין המיובא. גם הצריכה השנתית של יין בישראל היא במגמת עלייה ועומדת על כשמונה ליטרים לאדם בשנה, אך הצריכה באירופה משאירה אותנו הרחק מאחור עם כ-50 ליטרים לאדם בשנה. אנו יכולים להתגאות בעובדה שהטפטפות, פרי המצאה ישראלית, משמשות כיום להשקיית כרמים ושטחים חקלאיים במדינות הסובלות ממחסור במשקעים, כולל בישראל.
בזכות זרם מים מבוקר ואיטי המגיע ישירות אל שורשי הצמחים, הטפטפות לא רק מאפשרות חיסכון במים, אלא גם מספקות לצמחים הגנה ומפחיתות את הסיכוי
למחלות עלים. אם כן, לא פלא שבעלי כרמים רבים בעולם בוחרים בהמצאה הישראלית לשיפור איכותם של היבולים. מחוז פרנקוניה שבדרום גרמניה, המפורסם בכרמים שבו, סובל גם הוא מחורפים יבשים.
לאחרונה נחתם הסכם לשיתוף פעולה בינו לבין חברת השקיה ישראלית שבמסגרתו תבנה שם החברה מערכת השקיה בשיטה מיוחדת המשלבת טפטפות.
בשעה שההתחממות הגלובלית מאיימת לפגוע בפרנסתם של מגדלי יין רבים, מדינות במרכז אירופה וצפונה מנצלות את המצב לטובתן. במדינות כמו הולנד, בלגיה, אוסטריה ואנגליה, שסבלו בעבר מאקלים קר ברוב ימות השנה, לא היו תנאים מתאימים לגידול ענבים. כיום, עם עליית הטמפרטורות בעולם, החלו לנטוע בהן כרמים. אך יש לזכור שאם תימשך מגמת ההתחממות, יבוא יום שבו גם המדינות הקרות באירופה לא יתאימו לגידול ענבים. ענף היין נמצא בתחילתה של טלטלה, והאטת ההתחממות הגלובלית היא הצעד הראשון לחיזוק המצב הקיים ולשימורו.