בדו"ח חדש של הארגון המטאורולוגי הבינלאומי (World Meteorological Organization, ובקיצור – WMO) מאופיין העשור הקודם – העשור הראשון של המאה ה-21 (2001–2010) – כעשור של "אקלים קיצוני". בדו"ח, שפורסם לפני כחודש, נכתב כי בעשור זה התרחשו בעולם אירועי אקלים חסרי תקדים, שלהם השלכות חמורות. בדו"ח נקבע, בין השאר, כי מדובר בעשור החם ביותר מאז תחילתן של המדידות המודרניות (במחצית המאה ה-19) וכי תופעת ההתחממות הגלובלית גברה בו והחריפה.
עם אירועי האקלים הקיצוניים (ואסונות האקלים) שמופיעים בדו"ח אפשר למנות את גלי החום שנרשמו במהלך העשור הקודם באירופה (ב-2003) וברוסיה (ב-2010); את הוריקן קתרינה, שפגע בארצות הברית ב-2005, גבה כמעט 2,000 קורבנות ושנזקיו הכלכליים הסתכמו בכ-130 ביליון דולר; את הציקלון הטרופי נארגיס, סופת ציקלון בדרגה 4 בסולם ספיר-סימפסון שפגעה במיאנמר ב-2008; את הבצורות שנרשמו בין השאר באוסטרליה ובמזרח אפריקה; ואת השיטפונות שפקדו את פקיסטן ב-2010, שבהם נהרגו כ-2,000 איש וכ-20 מיליון נוספים הושפעו מהם ישירות. עוד מצוין בדו"ח כי בעקבות הטמפרטורות הגבוהות שאפיינו את העשור הקודם גדלה מסת הקרחונים שנמסו בעולם, מה שהוביל לעליית מפלס הים ב-3 מ"מ בשנה בממוצע (כפול מהממוצע בעשור שקדם לו, שהיה 1.6 מ"מ בשנה).
בדו"ח יש כמובן גם התייחסות לנושא גזי החממה (התורמים ל"אפקט החממה", כלומר להגברת ההתחממות הגלובלית), ועולה ממנו כי הריכוזים של גזי חממה באטמוספרה כגון פחמן דו-חמצני, מתאן ותחמוצות חנקן עלו בעשרות אחוזים בהשוואה לנתוני העשורים והמאות הקודמים, ובמיוחד בהשוואה לריכוזים בעידן הטרום-תעשייתי (אמצע המאה ה-18). רמת הפחמן הדו-חמצני שנמדדה ב-2010, למשל, הייתה ppm 389 (חלקים למיליון) – זאת לעומת ppm361.5, הרמה הממוצעת בעשור האחרון של המאה ה-20. מדובר בגידול של 39% בהשוואה לרמת הגז טרום העידן התעשייתי. רמת תחמוצת החנקן שנמדדה ב-2010 הייתה ppb 323.2 (חלקים למיליארד) – זאת לעומת רמה ממוצעת של ppb312.2 בעשור 1991–2000. מדובר בגידול של 20% בהשוואה לרמת הגז טרום העידן התעשייתי. ברמתו של גז המתאן חלה עלייה גדולה במיוחד לאורך השנים: מ-ppb 1,758 בסוף המאה ה-20 ל- ppb1,808 ב-2010 – גידול של לא פחות מ-158% בהשוואה לרמתו טרום העידן התעשייתי.
הדו"ח המלא מכיל יותר מ-100 עמודים, והוא מבוסס על נתונים מטאורולוגיים רשמיים ממדינות שונות בעולם, כמו גם על מידע ועל ניתוחים שריכזו האו"ם וארגוני סביבה נוספים. בדו"ח מודגשת ההשפעה הישירה שלאירועי אקלים קיצוניים יש על בריאות התושבים ועל שיעורי התמותה שלהם, כלומר עולה ממנו קשר ישיר בין שינויי האקלים העולמיים ובין איכות חיי היום-יום של התושבים. מטרת הדו"ח לרכז ולהפיץ ידע מדעי בכל הקשור לנושאי אקלים, ובאמצעות המידע לסייע לחברה להתמודד עם שינויי האקלים ולהתכונן לשנים הבאות.
פרט מעניין (ומטריד) שנחשף בדו"ח הוא כי למעט 2008, כל שנה בעשור הקודם תפסה לעצמה "מקום של כבוד" ברשימת עשר השנים החמות ביותר בהיסטוריה המודרנית (כלומר מאז שנת 1850 לערך, אז החלו לעקוב אחר הנתונים הללו בצורה עקבית ורשמית). 2010 הוכרזה כשנה החמה ביותר בעשור הקודם, ולאחריה – 2005. אם תהיתם, השנה היחידה שמופיעה ברשימת עשר השנים החמות ביותר ואינה מהעשור הקודם היא 1998. נתון דרמטי נוסף שניתן למצוא בדו"ח הוא כי בסך הכול נספו במהלך העשור הקודם יותר מ-370 אלף איש עקב אירועי אקלים קיצוניים (גלי חום, גלי קור, סערות, שיטפונות, בצורות וכו') – מדובר בעלייה של כ-20% בהשוואה למספר הנספים בעשור שקדם לו.
בפתח הדבר של הדו"ח כתב מישל ג'רוד, המזכיר הכללי של הארגון: "נתונים שנאספים מפרספקטיבה של עשור מאפשרים לנו להעריך מגמות ולחזות את העתיד. הם יכולים גם לסייע במאמצים לפיתוחם של שירותי אקלים שיספקו מידע ותחזיות שיקלו בקבלת החלטות בתחומי החקלאות, הבריאות ומשאבי המים ובתחומים נוספים". אם גם אתם רוצים לקבל תמונה מלאה על המציאות האקלימית העולמית, ואולי לנסות ולהתכונן לקראת השנים הבאות, אתם מוזמנים לעיין בדו"ח המלא.