ההתחממות הגלובלית מעלה לרוב אסוציאציות של גלי חום, יובש ובצורות, אבל האמת שהיא גורמת לתופעה (עולמית) נוספת: עליית גובה פני הים עקב המסת כיפות הקרח, נסיגת חופים ושיטפונות. בניו יורק יזם ראש העיר מייקל בלומברג תכנית מיוחדת שמטרתה להגן על העיר מפני שינויי האקלים – הכוללת המלצות כגון התקנת חומות ניידות נגד הצפות במנהטן התחתונה, יצירת ביצורים זמניים נגד שיטפונות ומיגון בתים. בתאילנד למודת השיטפונות פנתה הממשלה לחברות זרות שייצרו בעבורה מיזמי ניהול מים באזור, והיא מנסה להבנות פתרונות ארוכי טווח. בהולנד מנסים ללמוד להסתדר עם המים, היינו במקום לבנות סכרים (שיהיו תמיד בסכנת התמוטטות) – לרשת את המדינה באלפי תעלות מים, שיאפשרו ספיגה, ניקוז והזרמה של מים, ולייצר בתים אמפיביים שמסוגלים לצוף(!). וזו, כמובן, רשימה חלקית בלבד.
ומה קורה אצלנו בארץ? כדי לבדוק אם התופעה משפיעה גם עלינו, ולקבל את התמונה המלאה בנושא, פנינו לדב רוזן, מנהל המחלקה לגאולוגיה ימית ותהליכים חופיים במכון לחקר ימים ואגמים, שמסביר כי התופעה בהחלט רלוונטית גם לגבינו, אך מרגיע כי המצב חמור פחות מאשר במקומות נמוכים בעולם, וניתן להתמודד עמו בהערכות ובאמצעים מתאימים.
"ההתחממות העולמית שהחלה במאה ה-18 נובעת מהגברת הפעילות התעשייתית, שהביאה להגברת פליטת גזי חממה – פחמן דו-חמצני, מתאן וכו' – שגרמו לתופעת מיסוך הקרינה האינפרה-אדומה המגיעה מהשמש", מפרט רוזן, "הקרינה מגיעה עד לקרקע כדור הארץ, אך לא יכולה לחזור לחלל עקב גזי החממה שמשמשים כמסך, ולכן החום עולה. התחממות הטמפרטורה על כדור הארץ מעלה גם את חום מי האוקיינוסים, שנפחם עולה בגלל התחממותם, וכן מפשירה את כיפות הקרח בקטבים ובגרינלנד, דבר המעלה את מפלס הים".
מדוע זה מסוכן, בעצם?
"עליית מפלס הים בעולם תגרום להצפת שטחי חוף נמוכים, לנדידת אוכלוסין, להמלחת מי תהום, לפגיעה במבנים חופיים, להרס חופים ועוד. כמו כן, עליית המפלס צפויה להגביר הצפות בזמן שיטפונות, כי המפלס במוצאי הנחלים יהיה גבוה יותר ויגרום לזרימה אטית יותר של המים. בצורה זו מי הגשמים ייערמו ויגרמו לעליית מפלס בנחלים, מה שעלול להציף שטחים מחוץ לגדות הנחלים".
איך זה משפיע על ישראל? האם גם כאן יש סכנה של עלייה משמעותית בגובה פני הים?
"גם בסביבות החופים שלנו מורגשת עלייה של מפלס הים. בתחנת הניטור שבקצה מזח הפחם בחדרה מדדנו עלייה של 12.9 ס"מ ב-21 השנים האחרונות (0.61 ס"מ לשנה בממוצע), קצב גדול מהערך הממוצע העולמי של 0.3 עד 0.4 ס"מ לשנה. להערכתי הדבר נובע לפחות חלקית מהשפעת העמקת והרחבת תעלת סואץ מאז שנות ה-90, דבר שהביא להכנסת כמויות מים בעלי מליחות וטמפרטורה גבוהות מים סוף לים התיכון. הדבר קשור לזרימת המים בתעלת סואץ, להמלחתם באזור האגמים המרים בתעלה ולהתחממותם בדרכם לים התיכון. כיום, להערכתי, תעלת סואץ היא הנהר המלאכותי הגדול ביותר שזורם לתוך הים התיכון. ניתוח של עליית הים בהשפעת תופעת ההתחממות הגלובלית בוצע במסגרת מחקר למסמך המדיניות של מניעת התמוטטות המצוק החופי. באומדן שהכנתי ב-2012 למסמך תסקיר הקמת נמל המפרץ עבור חברת נמלי ישראל, הערכתי כי צפויה עלייה של 0.5 מ' בשנת 2040 לעומת המצב ב-1992, ושל לפחות 1 מ' בשנת 2100, ואני עדיין עומד מאחורי אומדן זה".
איך מתמודדים עם זה?
"אני מתנגד לפתרונות מסוג שימוש בשוברי גלים מנותקים הקרובים לחוף, כפי שנעשה בחופי תל אביב – פתרון שהייתי חלק מצוות המחקר לגיבושו כמהנדס חופים צעיר – וגם באשקלון, בהרצליה, בנתניה ובחיפה; לטעמי הפתרון צריך להיות הזנת חול מלאכותית משמעותית אחת ל-10 שנים. ניתן גם להשתמש בשרשרת שוברי גלים מרוחקים מהחוף ובמיגון בוהן המצוק החופי באמצעות מערכת משככת שתספוג את אנרגיית הגלים. פתרונות אלו ימנעו את הרס החופים ואת הצפתם – הן בסערות והן במצבי ים שקטים – ויבטיחו שבתחום שבין שוברי הגלים לחוף לא יופיעו גלים שיכולים להציף את החוף, אלא רק גלים קטנים וקצרים שהם בלתי מזיקים.
"נוסף על עליית מפלס הים בהשפעת תופעת החממה, יש סכנה של הצפת החוף שלנו בהשפעת גלי צונאמי, כפי שמצאה כבר ב-2005 הוועדה הבין-ממשלתית לאוקיאנוגרפיה של אונסק"ו (UNESCO). על פי ממצאיה הים התיכון נמצא במקום השני בעולם מבחינת כמות אירועי הצונאמי שהתרחשו ב-3,000 השנים האחרונות. עקב כך הוקם ב-2005 גוף תאום בין-ממשלתי להקמת מערכת שתתריע על צונאמי בחופי צפון מזרח האוקיינוס האטלנטי (חופי אירופה), בים התיכון ובימים המקשרים – הים השחור והים הבלטי. מערכת ההתרעה [שרוזן חבר בוועדת ההיגוי שלה] כבר פעולת באופן ניסיוני בים התיכון, וגם ישראל משתתפת בארגון זה. כמו כן, על פי החלטת הממשלה מיוני 2012, תוקם גם מערכת התרעה ישראלית לצונאמי – 'מים אדירים'".
נדמה, אם כך, שבינתיים אין לכם סיבה לנוס למקלט הקרוב לביתכם בשל החשש מהצפות בגלל עליית מפלס הים. ובכל זאת חשוב להיות מודעים לתופעה עולמית זו, שיש ושיהיו לה – כפי שראינו – השלכות גם על חיינו כאן בישראל.