המספרים שמספרים את העתיד שלנו

15 אוקטובר 2013

כדי שכדור הארץ לא יתחמם ביותר מ-2 מעלות יש להוריד את ריכוז גזי החממה באטמוספרה ל-350 חלקיקים למיליון – אל תיבהלו מהמספרים, הם ממש פשוטים והסבר ברור מחכה לכם בפנים

את אתגר ההתחממות הגלובלית אפשר לסכם בכמה מספרים פשוטים ובתרגיל בחשבון של מתחילים, ואת המסר הזה מוביל ביל מקיבן, שהקים ומנהיג את התנועה הציבורית "350". "עשו את החשבון" (Do The Math) הוא אומר ומסביר, תחילה במאמר בהיר, מנומק וחשוב ביותר במגזין RollingStone (איני יודע מדוע הוא בחר במגזין זה – אם בגלל משחק המילים על רקע המחלוקת בנושא Keystone XL pipeline ואם בגלל קהל היעד הצעיר), ולאחר מכן במסע סוחף מעיר לעיר, שגם תועד בסרט.
המספר הראשון הוא 2 מעלות, היעד המוסכם כגבול העליון להתחממות הממוצעת של כדור הארץ מאז הטמפרטורה הממוצעת שנרשמה בתקופה שלפני המהפכה התעשייתית, וזאת בשל החשש המבוסס שהתחממות רבה יותר תכניס אותנו לסחרור אקלימי הרסני עקב תהליכי משוב טבעיים. 2 מעלות הוא המספר היחיד שהאומות הסכימו להסכים עליו בפסגת קופנהגן המפורסמת.
כיום יש הסכמה מקיר לקיר בין המדענים שכדי לשמור על הגבול של 2 מעלות יש להוריד בהקדם את ריכוז גזי החממה, שכיום נושק ל-400 חלקיקים למיליון, ל-350 חלקיקים למיליון לכל היותר. היעד של 350 חלקיקים למיליון הוא המקור לשמה של התנועה הציבורית "350", וחשוב יותר, כדי שהסיכויים לעמידה ביעד יהיו טובים "מותר" לנו לפזר באטמוספרה 565 גיגהטון (מיליארד טונות) של גזי חממה לכל יותר.
565 גיגהטון הוא המספר השני בתרגיל החשבון, ו-2,795 גיגהטון הוא השלישי. 2,795 גיגהטון היא כמות הדלקים הפוסיליים שהתגלו ושחברות הנפט מתכננות להפיק. כלומר, אם רק נשרוף 20% מהרזרבות המזוהות ואשר נשלטות בידי מי שהאינטרס שלהם הוא מיצוי הרזרבות, דיינו…
בקצב הנוכחי נשרוף את היתרה (565 גיגהטון) תוך פחות מ-20 שנים, אבל את המחיר ישלמו הדורות הבאים, כאשר יהיה מאוחר מדי לתקן את הדברים. תהליכי ההתחממות הגלובלית צוברים מומנטום לאורך זמן, זו אחת הסיבות הטראגיות שגורמות לנו לא להבין את גודל האיום.
עד כאן הדברים של ביל מקיבן כפי שהתפרסמו לפני כשנה, ביולי 2012. מאז התפרסם הפרק הראשון של דו"ח הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים – IPCC – והוא כולל תיקון קטן: מתברר שהיתרה שנותרה לנו לשרוף כדי להבטיח סיכוי טוב להימנע מלחצות את רף 2 המעלות קטנה יותר, עד כדי 50% מהנתון שמקיבן השתמש בו. כלומר, הרזרבות שכבר התגלו הן עד פי 10 ממה ש"מותר" לנו לצרוך.
אבל האיום לא נגמר ברזרבות שכבר התגלו. ב-2006 פרסם לורד שטרןדו"ח מונומנטלי על הכלכלה של ההתחממות הגלובלית, והמשפט שרבים זוכרים הוא שיש להשקיע אחוז אחד (1%) מהתל"ג הגלובלי כדי להפחית את ההשפעות של שינויי האקלים, אחרת נעמוד בפני איום על 20% מהתל"ג. מאז, אגב, הוא הודה שהוא המעיט באתגר – ובכנס דאבוס האחרון הוא הגדיר את הניתוח שלו אופטימי ומקל. השנה הוא אמר ש-200 החברות הגדולות בתחום האנרגיה משקיעות (במימון קרנות הפנסיה שלנו) שווה ערך 1% מהתל"ג הגלובלי בחיפוש אחר מקורות חדשים לדלקים פוסיליים, וזאת אף שהמלאי שכבר נמצא מספיק לחמם את כדור הארץ הרבה מעבר ליעדים המוסכמים.
לו רק ה-1% הזה היה מושקע בכיוון הנכון!
המשמעות לכלכלה העולמית יכולה להיות משבר חסר תקדים. חברות הנפט נסחרות היום לפי שווי המבטא את המאגרים שהם מצאו, ואם העולם יחליט להיפטר במהירות הנדרשת מהדלקים הפוסיליים, ולא למצות את מה שכבר התגלה (כלומר להשאיר באדמה 80% מהרזרבות שכבר התגלו), הרי שבועת הנדל"ן תהיה כזית לעומת בועת הפחמן.
ומנגד, אם כוחות השוק ינצחו והעולם ימשיך לצרוך דלקים פוסיליים בתרחיש "עסקים כרגיל", ולא ימציא דרך לשאוב פחמן מהאטמוספרה או מהאוקיינוסים, אז התחממות של 2 מעלות בלבד תהיה שווה כמו כתובת על קרחון נמס.
 
איתן ישראלי הוא דוקטור לחקר ביצועים וכותב בבלוג "קוד ירוק – E's Blog"
מאת: ד"ר איתן ישראלי | פורסם בתאריך: 15/10/2013  

פוסטים דומים