לפני 8 שנים עשה אל גור את מה שנדמה היה עד אז כבלתי אפשרי – הוא כיכב בסרט תיעודי על התחממות גלובלית וגרם לרבבות אנשים לנהור לבתי הקולנוע וללמוד על אחת התופעות המטרידות של ימינו. "אמת מטרידה" אפילו זכה באוסקר לסרט התיעודי הטוב ביותר, ושנה לאחר מכן עזר לגור לזכות בפרס נובל לשלום (לצד הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים).
סרטו של גור היה חלק ממאבקו הרחב להעלאת המודעות להתחממות הגלובלית ולעצירתה, והוא עשה זאת באמצעות נימה טראגית מעט, שנועדה לנער את האדישים ולהוכיח את מכחישי ההתחממות. עם זאת, גם אז הוא לא היה נטול תקווה, ונראה שהיום הוא אופטימי הרבה יותר.
במאמר מקיף ביותר שפרסם לאחרונה במגזין Rolling Stone גור סוקר את ההתפתחויות השונות בתחום מקורות האנרגיה המתחדשים – אחד הכלים החשובים בחתירה להפחתת גזי החממה באטמוספרה ומיתון שינויי האקלים.
גור מעודד גם מהמדיניות שראשי מדינות גדולות נוקטים. ברק אובמה חיזק את סמכויותיה של הסוכנות להגנת הסביבה, הורה על סטנדרטים של חיסכון בדלק בצי הצבאי של המדינה, פועל למניעת זיהומים ועוד. אך עם כל הכבוד להשפעתה של ארצות הברית, יש מדינות אחרות שחשובות לא פחות (אם לא יותר) במאבק להפחתת הזיהום – בייחוד המדינות המתפתחות הגדולות – וגם הן פועלות בתחום. סין הודיעה שעד 2017 היא תפיק 70 גיגה-ואט של חשמל מתאים פוטו-אלקטריים וחייבה חברות לדווח על פליטות פחמן דו-חמצני; והודו מתכננת גם היא להסתמך על חשמל המופק מתאים פוטו-אלקטריים בהיקפים גדולים.
ייחוד במאמרו של גור בא לידי ביטוי בהארת פינות שלא עוסקים בהן מספיק בשיח השגור על התחממות גלובלית. למשל האספקטים הכלכליים: ככל שיותר ויותר אנשים מתקינים פאנלים סולאריים על גגות בתיהם, ספקיות האנרגיה הרגילות חייבות להעלות את המחירים ללקוחות שנותרו כדי לשמור על רווחיותן, מה שמדרבן יותר אנשים להתנתק מהן (או לפחות להפחית את התלות בהן) ולהפיק את האנרגיה בעצמם מהשמש. אספקט כלכלי נוסף הוא שיותר ויותר משקיעים – ומדובר כאן בקרנות השקעה גדולות, קרנות פנסיה וכדומה – הודיעו שהן מפסיקות להשקיע בחברות מזהמות וכאלה הקשורות לפליטת פחמן רבה לאוויר.
גור חלילה לא אומר לרגע שהצלחנו להתגבר על הסכנות משינוי האקלים. במאמרו הוא מזכיר כי אנחנו חיים בתקופה קיצונית מאוד: זו השנה ה-37 ברציפות שהייתה חמה יותר מהממוצע במאה ה-20. בעבר הרחוק היו שנים חמות יותר, אבל המאה ה- 21, שרק החלה, שוברת שיא אחר שיא, ודאי בהשוואה למאות השנים האחרונות. למשל, 13 מ-14 השנים החמות ביותר שנמדדו אי פעם התרחשו במאה הנוכחית. נוסף על כך, אסונות טבע קיצוניים הקשורים לשינויי האקלים עדיין מכים בנו, ועוד ימשיכו להכות. ולמרות כל אלה – גור מסכם באופטימיות כי אנחנו בכיוון הנכון. המאבק בהתחממות הגלובלית הוא אחד שאנחנו יכולים לנצח בו, כל עוד נתמיד במאמץ לשינוי תמהיל מקורות האנרגיה ונפעל בזריזות.
אותנו זה עודד להמשיך במאבק. מה אתכם?