בעודו נוטע עם כולם, הטרדנו בשאלות את פרופ' יוסי ריוב – מומחה לפיזיולוגיה של הצמח וליערנות מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות. ריוב, המנטור של קק"ל בתחום היערנות, השיב בסבלנות לשאלותינו.
בשנות ה-80 הִנחה סטודנטים שביקשו לעסוק בריבוי וגטטיבי של עצים (ריבוי שלא באמצעות זרעים אלא באמצעות השרשת ענפים הנלקחים מנוף העץ ומתפתחים לעצים שלמים). ברבייה וגטטיבית החומר הגנטי של העצים המתפתחים זהה לזה של צמח האם, וזו שיטה טובה לרבות עצים שאנו מבקשים לשמור על תכונותיהם.
מוּרִיאֵל שֶׁמְלָה, סטודנטית מצרפת, עשתה עבודת גמר שהתמקדה בלימוד הריבוי הווגטטיבי של ברושים וגילתה, בין השאר, שברושים נוחים יחסית לריבוי כזה. אפשר לרבות ברושים מכל חלקי העץ, אף מייחורים שנלקחים מחלקו העליון. בדרך כלל נוח יותר לרבות עצים מחלקים יובניליים, חלקים הקרובים יותר לשורש העץ.
"זו הייתה עבודה מקדימה", אומר ריוב, "ובשעתה לא מצאנו בה שימוש מיוחד. אבל בסוף העשור הראשון של שנות האלפיים התברר שקיימת תמותה רבה של עצי ברוש בדרום הארץ, למשל ביער יתיר. הסיבה לכך, לדעתנו, היא מיעוט גשמים, ולאט לאט גילינו שתופעת התייבשות העצים מתקדמת גם למרכז הארץ.
"שמנו לב שלא כל העצים מתים. זיהינו גם עצי ברוש שנראו חיוניים מאוד. הִנחנו שהעצים האלה עמידים ליובש. לקחנו מהם ייחורים, השרשנו אותם בשיטות שכבר הכרנו ובחנו אותם בפקולטה לחקלאות במערכת מיוחדת שבודקת את מאזן המים בעצים הצעירים. חיברנו כל שתיל למאזניים, וכאשר חשפנו את השתילים ליובש (הפסקת השקיה), יכולנו לבדוק את הפסדי המים של כל שתיל ושתיל. כל שתילי הביקורת (שתילים ממשתלות קק"ל) מתו לאחר 25 ימים ללא מים. שתילים של שלושה קְלוֹנִים (שתילים זהים לעצי האם שמהם נלקחו) מיער יתיר שרדו ברובם. מעקב אחר מאזן המים של השתילים במהלך הניסוי הראה שהשתילים של העצים מיער יתיר אכן יודעים לשמור על רמת מים סבירה ברקמותיהם גם בתנאי יובש, או במילים אחרות – חסכוניים במים. מהשתילים האלה אפשר יהיה לייצר את הדור הבא של הברושים בישראל". אכן, שתילים המייצגים את הקלונים העמידים ניטעו במשתלת קק"ל בגילת.
ממידע שקיים בעולם וגם בקק"ל למדנו שהברוש, בעיקר הברוש הצריפי, עמיד יחסית לשריפות, או למען הדיוק נחשב לעץ המסוגל לבלום שריפה. ייתכן שהדבר קשור לכך שצפיפות העלווה מאטה את התפתחות השריפה בנוף העץ. בנוסף לכך מופע זה מקנה לברוש המצוי עמידות גבוהה יחסית ליובש, מכיוון ששטח פני העלווה החשוף לקרינה וליובש מצטמצם מאוד ולכן פחות מים מתנדפים ממנו.