אלברט איינשטיין אמר פעם שאם הדבורים ייעלמו מעל פני האדמה, למין האנושי ייוותרו רק ארבע שנים להמשיך להתקיים. אנחנו לא חותמים על מספר השנים, אבל הוא ידע על מה הוא מדבר – לא כל הצמחים יכולים להפיץ את גרגירי האבקה שלהם באמצעות הרוח, וגידולים חקלאיים רבים החשובים לנו זקוקים לשירותי ההאבקה של הדבורים כדי להתרבות. אמנם דבורי דבש הן לא החיות המאביקות היחידות, אך הן החשובות ביותר במערכות החקלאיות ובעלות חשיבות רבה גם במערכות טבעיות.
בשנים האחרונות אנו חוזים ברחבי העולם בתופעה מטרידה – תופעת היעלמות הדבורים (Colony Collapse Disorder – CCD
): בארצות הברית ובאירופה מושבות שלמות של דבורת הדבש נעלמות באופן פתאומי מסיבה שאינה ברורה לחלוטין ואינה חד-משמעית. בשנים האחרונות נעלמו יותר מ-10 מיליון כוורות, והנזק למשק החקלאות אדיר. בבריטניה, למשל, חוקרים מעריכים כי נותרו כוורות שמספקות רק כרבע מהדרישה להאבקה, מה שמעמיד את הגידולים החקלאיים בסכנה.
ומה קורה בישראל? לפי נתוני מועצת הדבש, ברחבי הארץ פזורות כ-100 אלף כוורות, וכ-60 אלף מהן מוצבות לצד גידולים חקלאיים ומשמשות להאבקה. הגידולים החקלאיים בישראל תלויים בהאבקת דבורים – תלות שב-2012 הוערכה ב-2 מיליארד ו-395 מיליון ש"ח. גם בקרב מגדלי הדבורים בארץ יש חשש שהענף יקרוס – שדבורים ייעלמו, יחלו במחלות שונות או שלא יהיו להן די שטחי רעייה.
"אזורים שפעם היו פרדסים או אחו של פרחי בר – נעלמו", אומר לנו אביב אייזנבנד, מנהל מחלקת יערנות ופיתוח מקצועי באגף הייעור בקק"ל, "עם תהליכי הבנייה, פיתוח התעשייה והתשתיות נוצר מחסור בשטחים שתורמים לדבורים צוף ואבקה, והיום דבורה שיוצאת לרעות מוצאת פחות צמחים נותני צוף ופחות שטחי חקלאות". יתר על כן, הדבורים לא יכולות להסתפק בצמחים שפורחים בתקופה או עונה מסוימת, שכן הן חרק שחי כל השנה – וזקוקות למזון כל השנה. "כדי לפתור בעיה זו החל בקק"ל לפני כ-20 שנה פרויקט נטיעות מיוחד עבור הכוורנים", מוסיף ד"ר ארנון דג, חוקר במנהל המחקר החקלאי, "קק"ל מגדלת צמחים, והכוורנים – בהתאם לאזור שהם נמצאים בו – שותלים את הצמחים שהם זקוקים להם. למשל, בנגב יש מחסור באבקה בסוף הקיץ, אז קק"ל מספקת לכוורני האזור שתילים של צמחים שמספקים אבקה בתקופה זו. עד כה נשתלו במסגרת הפרויקט יותר ממיליון עצים ושיחים נותני צוף בכ-1,000 חלקות בכל רחבי הארץ".
לדברי אייזנבנד, הנטיעות מביאות להגדלה ולגיוון מקורות המזון עבור הדבורים."אפשר לחשוב על אנלוגיה לבני אדם", הוא מפרט, "ממליצים לנו לאכול ירקות מכל הצבעים והסוגים משום שהמגוון תורם לבריאות, הוא מעשיר אותנו ומשפר את חסינותנו מפני וירוסים ומחלות. צמצום עושר התזונה של הדבורים מקשה עליהן להתמודד עם תחלואות". בחלקים מסוימים של ארצות הברית, למשל, דבורה יכולה לצאת ולרעות באין-סוף דונמים של תירס, של קנולה ושל סויה – גידולים שהפכו לפופולריים מאוד ולרווחיים יותר ודחקו מגוון רחב של מיני בר מקומיים. זו אחת הסברות להיעלמות הדבורים.
אך זו לא הסברה היחידה. "יש כמה מרכיבים להיעלמות: מחסור במזון, תחלואה וחשיפה לחומרי הדברה", מציין דג, "מהו המרכיב המרכזי ביותר? קשה לומר, וזה שונה מאזור לאזור. ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם מבחינת כוורות, והצפיפות והמחסור בשטחי רעייה משפיעים על בריאות הכוורת. החיבור עם קק"ל – גם ביערות הטבעיים וגם ביערות הנטועים שבהם מיני איקליפטוס שונים, שיזף מצוי, חרוב וכליל החורש – מועיל מאוד לשיפור מצב הכוורות ויבולי הדבש". "יש לנו סיבות רבות לנטוע איקליפטוסים", אומר אייזנבנד, "אבל בין היתר יוצא ש'על הדרך' אנחנו תומכים בחוזק ובחוסן של אוכלוסיות הדבורים בישראל, היות שזהו צמח אטרקטיבי לדבורים".
"בעולם מסתכלים על הכוורנים כאן כמודל לחיקוי בנושא של פעילות לשיפור זמינות המזון לדבורים באמצעות נטיעה מכוונת של צומח מתאים", מסכם דג. "החקלאים בישראל תלויים היום בהאבקת דבורי דבש – והם לא עומדים מנגד, אלא פועלים לשמירה על ענף הדבורים להאבקה. בעצם שיתוף הפעולה עם קק"ל ובנטיעות החדשות שמותאמות לצורכיהם הכוורנים לא רק מסתמכים על מה שיש, אלא פועלים כדי לשנות ולשפר".