נחל צופים בפארק ירושלים

נחל צופים הוא חלק מפארק ירושלים – מרחב טבע ונוף המקיף כחגורה ירוקה את הבירה. הפארק כולל ארבעה מרחבים – נחל צופים, עמק הארזים, עמק מוצא ונחל רפאים –המשתרעים יחד על פני כ-15 אלף דונם. בעתיד יחוברו המרחבים של הפארק יחדיו לרצף אחד של טבעת ירוקה מסביב לעיר. כבר עכשיו, מתחת למחלף יגאל ידין הענק, יש חיבור בין פארק נחל צופים לעמק הארזים.

בפארק פועלים יחדיו הרשות לפיתוח ירושלים (רל"י), קרן קימת לישראל ורשות הטבע והגנים. יש בו יערות נטועים וחורשים טבעיים, מדרגות של חקלאות מסורתית ובוסתנים, מעיינות הרריים קטנים ושפע אתרי עבר. הגופים האמונים על פיתוח הפארק הוסיפו בו שבילי אופניים וחניונים מוצלים, פיתחו אתרי עתיקות והוסיפו מתקני שעשועים לילדים ואף מתקן ספורטק רחב ידיים בכניסה לעמק הארזים.

ברשימה זו נסקור את נחל צופים, היורד מתחנת הרכבת הקלה גבעת המבתר אל עמק הארזים.

פארק נחל צופים

נחל צופים הוא ערוץ קצר המנקז את המורדות המערביים של רכס הר הצופים, בין דרך יגאל ידין (כביש 1) בצפון והשכונות גבעת המבתר, רמות אשכול, סנהדריה ואזור התעשייה הר חוצבים בדרום. הפארק משתרע על פני כ-750 דונם והוא מלווה את נחל צופים לאורך של כ-2.5 ק"מ. מדרונות הנחל, משני צדדיו, מכוסים ביער עצי מחט שנטעה קרן קימת לישראל. רבים מהאורנים הם עצי אורן הגלעין, שזרעיהם – הפיניונס המפורסמים – משמשים למאכל.

בערוץ הנחל עובר שביל אופניים סלול – עמוד השדרה של הפארק – והוקמו בו שני חניונים. באפיק הנחל שוקמו הטרסות וניטעו עצי בוסתן, המשחזרים את חקלאות הבוסתנים ההררית שהתקיימה במקום במשך מאות ואולי אלפי שנים. לאורך תוואי הדרך שבנחל מוצבים שלטים המביאים מידע על האתרים שבפארק. לאורך הדרך מוצבים ברזי מים לשתייה.

נוף וטבע

רוב המדרונות של הפארק מיוערים ביערות אורן וברוש. בשטחים הפתוחים שנותרו בין העצים מתפתחת בתה, בעיקר של בני השיח סירה קוצנית, קורנית מקורקפת ואזוב מצוי. בחורף ובאביב מתכסים המדרונות בפריחה ססגונית. עם הצמחים הבולטים נמנים סתוונית היורה, מרוות ירושלים וכמובן כלניות ורקפות.

החיבור של הפארק לעמק הארזים העניק לעדר הצבאים שנכלא בו בעבר מעט מרחב מחיה, ועתה יכולים הצבאים לנוע בבטחה יחסית בין שני המרחבים (עם זאת כלבים משוחררים המצטרפים ללהקות נוהגים לרדוף אחרי הצבאים ולהתיש אותם. אנא, הימנעו מלשחרר כלבים בפארק ירושלים).

בתחום הפארק חיים גם שפני סלע ודרבנים ומגוון גדול של עופות. נצפו כאן, בין השאר, קינונים של העופות הדורסים ינשוף עצים, בז עצים ונץ מצוי.

יוצאים לדרך

המסלול הסלול משרת בדרך כלל רוכבי אופניים, אך יכול בהחלט לשרת גם הולכי רגל. נתחיל את הטיול בתחנת הרכבת הקלה של גבעת המבתר. מכיכר עומר שליד התחנה יוצאת דרך סלולה מערבה במורד נחל צופים. הדרך מגיעה לאחר כ-300 מ' לכרם עצי זית קשישים ולידו שלט הסבר על הפארק ומחסום המונע כניסת מכוניות. מכאן נמשיך ברגל.

נמשיך במורד הדרך. כבר לאחר 200 מ' נגיע לבוסתן הראשון, אחד מני בוסתנים אחדים שילוו אותנו לאורך כל הדרך. בקיץ מבשילים כאן פירות עצי התות והתאנה, ובספטמבר הרימונים. בהמשך הדרך נגלה גם עצי חרוב ושקד שניטעו כאן. הטרסות ששוקמו ועצי הבוסתן מסייעים למנוע את סחיפת הקרקע מהנחל. עוד הוסדרו בנחל שלוליות חורף המשמשות אתרי רבייה לבעלי חיים מקבוצת הדו-חיים, פיצוי-מה על שלוליות חורף רבות שהתקיימו בישראל בעבר ונכחדו.

בקצה הבוסתן, לאחר כ-300 מ', כבר נוכל לראות את השולחנות של חניון הגשר, הנקרא כך על שום גשר העובר מעל ערוץ הנחל ומחבר את החניון עם הדרך הסלולה. כדי להגיע לתחנה הבאה שלנו ניגש לקצה המזרחי של החניון ומשם, קצת במעלה המדרון, מוביל מזרחה שביל ברור (לא מסומן) העובר בין עצי היער ומגיע לאחר כ-150 מ' לפתחה של מערה.

מערת אום אל-עמד

מערת אום אל-עמד הייתה מערת קבורה מפוארת. היא חצובה בסלע הטבעי מאחורי חצר רחבה. קירות המבוא של המערה מסותתים בדמות אבני גזית בעלות שוליים שקועים, בדומה לאבני הכותל המערבי ומערת המכפלה. בדרך כלל השוליים העליונים של ה"אבנים" רחבים יותר מהשוליים התחתונים. במאה ה-1 לפנה"ס הנהיג המלך הורדוס סגנון סיתות זה במפעלי הבנייה הכבירים שלו, ויש להניח שגם המערה הזו נחצבה בימיו.

בחזית המערה ניצבו בעבר שני עמודים, ומכאן שמה הערבי שפירושו מערת העמודים. האפריז היה מעוטר בוורדות (רוזטות), שאחת מהן נותרה עד ימינו בצד ימני של האפריז (אפריז, שמקורו באדריכלות היוונית, הוא שכבה אופקית המופיעה בחזית של מבנים קלאסיים. לעיתים רבות האפריזים נושאים עיטורים).

פתח המערה עשוי כקשת. ייתכן שהקשת היא יצירה מאוחרת, שכן היא פוגעת בסיתות דמוי אבני הגזית ואינה מתחשבת בו. מעבר לפתח נמצא חלל הקבורה המרכזי ובו 13 כוכים, אחד מהם גדול במיוחד. מהכוך המרכזי שמול הכניסה נחצב מעבר לחלל קבורה נוסף.

מערת אום אל-עמד מבודדת ואיננה חלק מבית קברות כלשהו. ייתכן שהיא נחצבה בתחומה של אחוזה חקלאית שבעליה ביקשו לעצמם אחוזת קבר פרטית. במדרון שמעל למערה חצוב בור מים, ומסביב למערה יש סימני חציבה נוספים.

מחצבות עתיקות

נשוב לחניון הגשר המצויד בשולחנות פיקניק ומתקני משחק ונשוב דרך הגשר אל הדרך הסלולה. ליד הגשר יש ברז מים. כ-200 מ' במורד הדרך, ליד רחבה סלולה קטנה, נגלה את המעלה שעולה לגן החמישה-עשר שבשכונת רמות אשכול. כ-200 מ' הלאה משם יוצאת שמאלה דרך קצרצרה המגיעה למצוק זקוף שגובהו כ-6 מ'. המצוק אינו אלא שריד למחצבה עתיקה.

אל מחלף יגאל ידין

כ-300 מ' נוספים במורד הדרך נמצא החניון המערבי של נחל צופים ובו מתקני מתח, נדנדות וברז מים לשתייה. מעט הלאה במורד הדרך נראה גרם מדרגות שעולה שמאלה לשכונת סנהדריה. 200 מ' משם עולה שביל לשכונת רמות שלמה. בצומת השביל הזה, בצל עצי אורן, ניצב ספסל. מי שימשיך הלאה עוד כ-600 מ' יגיע למחלף יגאל ידין. המבנה הגדול שמשמאל לדרך, לפני המחלף, שייך לשירות הווטרינרי של ירושלים, עובדה המסבירה את פשר נביחות הכלבים הבוקעות מחצרו.

חציית המחלף היא עניין שנמשך כמעט קילומטר, ולכן היא מומלצת רק לאלה שמתכוונים להמשיך במסע ולטייל גם בעמק הארזים. אם לא – זה הזמן לשוב לנקודת המוצא.

סנהדריה

אפשר לגוון את הדרך חזרה ולעלות במדרגות לשכונת סנהדריה. המדרגות מגיעות לרח' מעגלי הרי"ם לוין. במעלה הרחוב, ליד ישיבת חפץ חיים, נותרו שרידי מחצבה עתיקה. המשיכו לגן הסנהדרין (כניסה מרחוב האדמו"רים ליינער) כדי לבקר בקברי הסנהדרין – סדרה של מערות קבורה מימי הבית השני, חצובות בסלע. מצב הניקיון שם די עגום.

משם פנו מזרחה דרך רחוב ים סוף לסמטה הקטנה די-זהב שבגבול שכונת רמת אשכול. בגן שבקצה הרחוב נמצאת מערת האשכולות המרשימה, גם היא מערת קבורה חצובה מימי בית שני. החזית המפוארת של המערה מציגה גמלון מעוצב היטב ובו גילופים של אשכולות ענבים ורוזטות.
עתה לא נותר אלא להמשיך מזרחה ברחוב ים סוף, שהופך לרחוב רמת הגולן ומגיע לגן החמישה-עשר. מעט ממזרח לגן נמצא השביל היורד בחזרה לנחל צופים.

שכונות סנהדריה ורמת אשכול הן בעיקרן שכונות חרדיות. אנא התחשבו בעובדה זו אם אתם מטיילים באזור בשבת.

דרכי הגעה ומידע כללי

גבעת המִבתר – לפני כיכר עומר שברחוב ששת הימים, ליד תחנת הרכבת הקלה גבעת המבתר, יוצאת צפונה דרך סלולה היורדת לנחל צופים. הדרך מגיעה לאחר כ-300 מ' למחסום ולידו שלט הסבר על הפארק. אפשר לחנות ליד המחסום.

גן החמישה-עשר, רמת אשכול – הגן נמצא ממזרח לרחוב רמת הגולן ויש בו פינת ישיבה מוצלת לזכרו של אבי לימואי ז"ל. ממרומי הגן אפשר לצפות במרחבי הפארק. כ 50-מ' ממזרח לגן, מאחורי אולפנת צביה, יורד שביל רגלי לנחל צופים, היישר אל חניון הגשר. אפשר לחנות ברחבה הצמודה לאולפנה.

רמת שלמה – שביל הולכי רגל יורד מרחוב הרב רפאל ברוך טולדנו, ליד תחנת האוטובוס, עובר מתחת לכביש 1 ומגיע לפארק.

סנהדריה – מרחוב מעגלי הרי"ם לוין, ליד בית מס' 33, יורד שביל מדרגות לנחל צופים.

נקודת מוצא: תחנת הרכבת הקלה גבעת המבתר. לפני כיכר עומר שברחוב ששת הימים, ליד תחנת הרכבת הקלה גבעת המבתר, יוצאת צפונה דרך סלולה היורדת לנחל צופים. הדרך מגיעה לאחר כ-300 מ' למחסום ולידו שלט הסבר על הפארק. אפשר לחנות ליד המחסום.

נקודת סיום: מעבר מתחת למחלף יגאל ידין. אפשר לשוב בחזרה באותה דרך.

אורך המסלול: כ-3 ק"מ (כיוון אחד).

משך הטיול: כשעה (כיוון אחד).

דרגת קושי: משפחות.

קרדיטים
 
כתיבה וצילומים: יעקב שקולניק
פורסם בתאריך: 12/12/2018
בטרם יציאה לטיול, מומלץ לעיין בדיווחים ולהתעדכן במידע הנוגע לאתר או למסלול בו אתם מתעתדים לבקר.
למעבר לעמוד ובו כל הדיווחים העדכניים לחצו כאן

מפת גוגל