איננו יודעים את התאריך המדויק, אבל ברור שלפני כ-1,500 שנה עמדו במקום הזה יהודי העיירה מעון וחנכו את בית הכנסת. זה לא היה יישוב של עם עצמאי, ביזנטיון הנוצרית משלה אז בארץ. ובכל זאת, יהודי מעון, כמו יהודי הארץ כולה, לא ויתרו על עצמאותם הרוחנית. כלי הביטוי החשוב ביותר לעצמאות הרוחנית היה בית הכנסת, שהותיר אחריו את רצפת הפסיפס המפוארת. בית הכנסת התגלה בשנת 1957, במהלך סלילת כביש הגישה לקיבוץ ניר עוז בנוסף התגלו במקום בור מים ומקווה. מחוסר תנאים מתאימים להצגת הפסיפס במקומו הטבעי, הסירו אותו מהאתר ושמרו אותו במחסני רשות העתיקות. קק"ל שיקמה את רצפת בית הכנסת והשיבה אותה למקומה המקורי. הירידה מהחניה אל בית הכנסת הונגשה ע"י שביל עץ 'צף' אשר עובר בתוך עצי בוסתן וצברים. בצמוד לבית הכנסת ישנו חניון קטן ומוצל ע"י עצי אשל, עם מספר ספסלי פיקניק נגישים , שולחנות פיקניק נגישים , ברזיה וחניה נגישה.