כקוראי הבלוג שלנו אנחנו יכולים להניח שאיכות הסביבה יקרה לליבכם ושאתם מנהלים אורח חיים שמתחשב בסביבה ומשתדלים ככל האפשר לצמצם את הפגיעה בה. אך האם הקדשתם אי פעם מחשבה להשפעה שיש לחיות המחמד שלכם עליה? קחו למשל את הצואה שלהן. אם אתם מקפידים לאסוף את מה שהכלב שלכם משאיר אחריו על המדרכה, כל הכבוד לכם, אך אתם ודאי אינכם טורחים לשאת את השקית ולרוקן את תכולתה אל בית השימוש… מתברר שבארצות הברית כלבים מייצרים כ-10 מיליון טונות צואה מדי שנה, ומאחר שרוב הצואה הזו מגיעה לפחי האשפה ולא אל מערכת הביוב, רוב החומר המזהם הזה מגיע למקומות בלתי רצויים. כך הדבר גם לגבי תכולת ארגזי החול של החתולים וכן הלאה. גם המזון של החיות שלנו כרוך בתוצרי לוואי שאינם מיטיבים עם הסביבה, ואפילו הצעצועים שאנחנו קונים להם (שרובם עשויים פלסטיק וגומי) מתגלגלים לרוב אל פחי האשפה בגמר השימוש. עוד אספקט מעניין קשור בהשפעת חיות המחמד שלנו על האיזון האקולוגי העדין שמסביבנו. חתולים שמתרבים ללא בקרה יכולים לחסל מינים שלמים של ציפורים או מכרסמים ובכך להפר את מארגי המזון בסביבתם, אבל התופעה הזאת מחווירה לעומת תופעת המינים הפולשים. ציפור אקזוטית שפרחה לה מהכלוב, מתרבה ללא בקרה (שכן אין לה אויבים טבעיים באזור) ובכך דוחקת מינים אחרים ופוגעת באיזון האקולוגי.
אז מה אפשר לעשות? פרט לניסיון לצמצם זיהום סביבתי בכל הדרכים המקובלות ולהחיל אותן גם על חיות המחמד שלכם, הדבר החשוב ביותר הוא לסרס ולעקר את חיות המחמד כדי להימנע מהתרבות מיותרת, לא לרכוש חיות אקזוטיות אסורות לגידול וכמובן לא לשחרר לחופשי תוכי או כל בעל חיים אחר, שכן הנזק של פעולה כזו הוא אדיר.