לווייתנים הם היונקים הגדולים בעולם ומעוררים אצל כולנו רגשות עזים של יראת כבוד, סקרנות והתפעלות. גופי שמירת סביבה נאבקים בנחישות להגן עליהם שכן ישנן עוד כמה מדינות המתירות לצוד אותם לצרכים מסחריים ובכך פוגעות באוכלוסייה שגם כך בחלק מן המקרים נמצאת בסכנת הכחדה. אך אם עד עכשיו היה צריך לשכנע מישהו ששמירה על לווייתנים צריך להיות אינטרס של האנושות, הרי שמחקר חדש מגלה שהם יכולים למלא תפקיד משמעותי בצמצום גזי החממה. רובנו יודעים כבר כי צמחים (עצים ובעיקר אצות) אחראיים על "מחזור" הפד"ח על פני כדור הארץ וכי הם סופחים את החומר ה"מזיק" ופולטים בתמורה חמצן. כמות הפד"ח שעץ ממוצע סופח נאמדת בכ-25 ק"ג בשנה אך זאת יש לזכור, הפד"ח הנאגר בגופם של עצים, משתחרר חזרה לאוויר כשהם מתים או נשרפים… ואיך ליווייתנים קשורים לעניין, ובכן, מצאו כיסא ושבו, כי הנתון שמיד תקראו, ידהים אתכם! אם ציינו כי עץ סופח 25 ק"ג פדח בשנה, הרי שליווייתן סופח בימי חייו כ-33 טון של החומר השווים לכמות הפד"ח שעץ סופח בכ-1000 שנה! אך החדשות הטובות עבורנו (פחות עבור הלווייתנים…) הן שכשמגיע יומו של בעל החיים והוא מת, הוא שוקע אל מצולות הים ויחד איתו "נקבר" גם הפד"ח. אבל רגע, ודאי תשאלו, לווייתנים הם הרי יונקים ומחזור הנשימה שלנו בדיוק כמו שלהם ואנחנו, בני האדם לא סופחים פד"ח, אז איך ייתכן הדבר? ובכן, בטבע כמו בטבע הדברים קצת יותר מורכבים, אבל מאד מאד חכמים… לווייתנים, על אף היותם בעלי החיים הגדולים בתבל, ניזונים מבעלי החיים שנחשבים בין הקטנים ביותר בטבע, הנקראים פיטופלנקטון. מגוון היצורים הללו סופחים כ-37 מיליארד טון פד"ח בשנה שהם כ-40% מכמות הפד"ח הנפלט לאטמוספירה. אילו עצים היו צריכים לספוח כמות שכזו, היינו זקוקים ל 1.7 מיליארד מהם! המשמעות פשוטה – פיטופלנקטון סופחים פי 4 יותר פד"ח מהעצים ביערות העד של האמזונס. ובכן, יותר פיטופלנקטון משמעותו פחות פד"ח באוויר, אז כיצד אפשר להגדיל את כמותם? מסתבר שלווייתנים גורמים להגדלת אוכלוסיית הפיטופלנקטון מאחר ואלו האחרונים זקוקים להפרשות הלווייתנים המכילות חומרי מזון כדי להתקיים ולהתרבות. אז הפיטופלנקטון סופח פד"ח, הלווייתנים גם ניזונים מהם (ובכך אוגרים למעשה את החומר בגופם) וגם גורמים בעקיפין להגדלת אוכלוסייתם – לכאורה מערכת מושלמת! אלא ששוב אנו חוזרים אל העובדה הכה מצערת שבני האדם מכחידים את היצורים הללו באופן ישיר על ידי ציד ובאופן עקיף על ידי זיהום הימים והאוקיינוסים… כיום חיים פחות מ-3% מכמות הלווייתנים שהתקיימה טרם פלישתו של האדם אל הים ומתסכל לגלות שלמרות המידע הרב שנצבר ישנן מדינות שעדיין מסרבות לחתום על אמנות בינלאומיות האוסרות על ציד לווייתנים. נכון, מדובר פה גם בעניין מסחרי, אך המומחים סבורים שכיום, עם הבנת חשיבותם האדירה של בעלי החיים האלו לבריאות כדור הארץ, לווייתן חי, שווה הרבה יותר מליווייתן מת… הגנה על ליווייתנים אם כן, היא משימה ראשונה במעלה ועכשיו נותר רק לראות האם הקהילייה הבינלאומית תשכיל לנקוט בצעדים הדרושים כדי להבטיח סוף סוף את שלומם ושגשוגם.