בקיצור, הרבה תסריטי אימה, נביאי זעם ומעט מאוד קונצנזוס בנוגע למה באמת יהיה ומתי, ואיך, אם בכלל, אפשר לעצור את התהליך. כרפטולוג, כלומר כמי שחוקר דוחיים וזוחלים, מדאיגה אותי השאלה מה צפוי לקרות לבעלי החיים הללו, הקרובים מאוד ללבי. הנה כמה נקודות למחשבה.

בלבולי ביצים

לאחרונה מצטברות עדויות לכך שהתחממות גלובלית, אפילו מתונה יחסית, עלולה להביא מינים רבים של זוחלים ודוחיים להכחדה. במיני זוחלים שבהם זוויג (זכר או נקבה) הצאצא תלוי בטמפרטורת ההדגרה של הביצים, למשל במקרה של תנינים וצבי ים, גם שינוי מתון של מעלת צלזיוס אחת עלולה להטות את הכף למצב של 100% זכרים או 100% נקבות. תוך כמה דורות, אם יתמיד המצב, ייוותרו באוכלוסייה אך ורק נקבות (או זכרים), מה שיפגע בהתרבות המין ויוביל להכחדתו! מדענים חוששים שזה עלול לקרות לטואטרה (Tuatara), זוחל עתיק ונדיר שחי רק בניו זילנד: בטמפרטורה של 22 מעלות צלזיוס בוקעים מביציה זכרים בלבד. אם תגיע הטמפרטורה הממוצעת באי לרמה זאת בחודשי הדגירה, תיכחד הטואטרה תוך כמה עשורים.

הרגלי צפרדע

התחזית לדוחיים גרועה בהרבה מזו לזוחלים: טמפרטורות גבוהות יותר, גשמים פחות צפויים וחורפים יותר יבשים מסכנים את המשך קיום האוכלוסיות שלהם בארץ ובעולם. לראשן הקרפדה, למשל, נחוצים כשלושה חודשים בשלולית החורף להשלמת גלגולו לקרפדה בוגרת; מיעוט גשמים או התחממות מוקדמת בעונה – השלולית תתייבש לפני שהושלם גלגולו ו"הלך עליו". בצורת ממושכת תחסל את כל דור ההמשך של הקרפדות; כשהבוגרות ימותו – זהו, אין יותר, נכחדה האוכלוסייה.

שנאת זרים

ההתחממות הגלובלית תורמת גם להפצת צמחים, בעלי חיים ומחוללי מחלות (פטריות, חיידקים, וירוסים) מחוץ לגבולות הגאוגרפיים הטבעיים שלהם. שינויי האקלים מגבירים את תופעת הפלישה הביולוגית ומאפשרים למינים זרים ("פולשים") להגיע למקומות חדשים, ושם הם מפרים את האיזון האקולוגי על חשבון הצומח והחי המקומי.

מה יהיה?

אף שאין קונצנזוס עולמי בנושא אחריותו הבלעדית של האדם למשבר שינוי האקלים העולמי, מן הראוי שכל אחד מאתנו ינסה לתרום את חלקו הקטן לשיפור המצב. שימוש אחראי במשאבי הטבע, צמצום של בזבוז מים ואנרגיה, ריסון פליטת חומרי פסולת ומיחזור ברמה האישית והארצית נמצאים כולם בהישג ידנו. ובנוגע לדוחיים ולזוחלים, עליי ועל עמיתיי המדענים מוטל להמשיך לחקור ולגלות מה מצבם ואם נוכל לשפר אותו, כך שגם ילדינו ונכדינו יוכלו לפגוש את היצורים המרתקים הללו בטבע – ולא רק ב"ויקיפדיה"…

בעז שחם הוא מנהל אוסף הדוחיים והזוחלים, המחלקה לאס"א, באוניברסיטה העברית, דוקטורנט במחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון, ומנהל המרכז לזוחלים ולדוחיים בחברה להגנת הטבע