לא אכנס כאן לטכנולוגיה עצמה, אולם אומר באופן כללי כי המידע הטבלאי הנשמר (בדיוק כמו טבלות אקסל המוכרות לכולם) הוא בעל "מיקום מרחבי" – היינו, הנתונים הם בעלי קואורדינאטות המציינות את מיקום האלמנטים בעולם. כל טבלה בעלת ייחוס מרחבי מכונה שכבה, כך שלמעשה אפשר לראות באופן חזותי ומוחשי את הנתונים על גבי המרחב, את פריסתם ואת מאפייניהם.
מחקרים אקלימיים בכלל, ומחקרים הבוחנים את תחום ההתחממות הגלובלית בפרט, מרבים לעשות שימוש ב- GIS וביכולותיו. מחקרים שונים הנעשים כיום בוחנים את השלכות ההתחממות הגלובלית על עולמנו; כך לדוגמה נערכו מחקרים אחדים שבחנו את השפעת ההתחממות הגלובלית על השתנות בתי גידול ייחודיים, על כושר גידול של גידולים חקלאיים, על הצטמצמות שטחי הקרחונים, על כמויות המשקעים באזורים שונים בעולם וכד'.

למעשה, אפשר לראות את פוטנציאל השימוש במערכות ה-G.I.S בחקר ההתחממות הגלובליתמשלוש נקודות מבט שונות:

האחת, ניהול, אחזור וניתוח המידע. ה-G.I.S מאפשר אחסון מידע בצורה מרחבית, בחינת קשרים בין פרמטרים, בחינת השפעת פרמטרים זה על זה וניתוח פרמטרים אלה בקני מידה שונים.

השנייה, הצגת המידע על גבי מפה מובנת ומוחשית – היינו, הצגת המידע שהיה בעבר טבלאי בלבד על גבי מפה, בצורה גרפית וקריאה, המאפשרת הבנה מעמיקה הרבה יותר של תופעות מרחביות. לפתע אנו יכולים לצפות בהתנהגות של תופעות שללא הצגתן בצורה גרפית, ספק אם היינו מודעים להן.

השלישית, חיזוי מגמות עתידיות – באמצעות בחינת התנהגות התופעות עד כה, אנו יכולים לבנות מודלים מורכבים ובאמצעותם לנסות ולחזות את התנהגותן העתידיות של תופעות אלה.

ללא כלי זה, ספק אם היינו מגיעים לידע המדעי הקיים כיום בנוגע להתחממות הגלובלית. ה-G.I.S ממשיך להתפתח ומן הסתם יאפשר לנו בעתיד הלא רחוק גילויים ותובנות נוספים בחקר ההתחממות הגלובלית: השלכותיה, הגורמים לה ועתידה.

רן גולדבלט הוא מנהל אתר האינטרנט של מכון דש"א, יחידת הממ"ג